יחידות הוראה מתוקשבות

היחידה עוסקת בשאלת היכולת של האדם להשפיע על גורלו, לשנות ולהשתנות. במרכזה שתי יצירות: הסיפור העממי של י"ל פרץ "אם לא למעלה מזה" והפיוט שמחברו אינו ידוע "כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר".
היחידה מיועדת לתחילת השנה בכיתה ז' ורלוונטית גם לקראת הימים הנוראים וגם לחוויות התלמידים בשנתם הראשונה בחטיבת הביניים: התחלות חדשות, היכרויות חדשות והיכולת להשתנות.

ביחידה זו נעסוק בנושא "האחר ואני" בעיון בשירו של נתן זך "איך זה שכוכב" ובסיפור הקצר "החבר" מאת אלזה מורנטה. בשתי היצירות מסופר על אדם המתבונן באחר ובוחן את דעותיו ואת רגשותיו מולו כמו גם בתמות של אומץ לב וחברות.

ביחידה זו נאיר את החשיבות שיש לטבע סביבנו. נדון בהכרח לשמור עליו ונבין לעומק את מאמר חז"ל כי "אם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך" ‎(קהלת רבה). יש לשמור על הטבע לא רק בשל התועלת הרבה שהאדם מפיק מכל פרט בעולם אלא גם ובעיקר מתוך הבנה שהקב"ה מדבר עם האנושות דרך הטבע. הדוגמה המובהקת לכך היא ירידת גשמים או חלילה עצירתם בעקבות מעשיו של עם ישראל. נגיע להבנות אלו דרך עיון בפיוטים "זכור אב" (מחבר לא ידוע, מתוך "תפילת גשם" של עדות אשכנז) ו"אל חי יפתח אוצרות שמיים" (מחבר לא ידוע, מתוך "תיקון הגשם" של עדות המזרח) ובמעשה חכמים "דוד המלך, הצִרעה והעכביש".

יחידה זו תעסוק ביחסי אבות ובנים, ייבחנו בה פערי הדורות וכיצד אפשר לגשר על פערים אלו.
השיר "ניגונים" שכתבה המשוררת פניה ברגשטיין והסיפור הקצר "עץ הדובדבן השבור" מאת הסופר ג'סי סטיוארט משקפים את הקונפליקט הבין-דורי ומציעים דרכים שונות להתמודד איתו.

הסיפור "החזרה למוטב" מספר על השינוי שחל בג'ימי ולנטיין, אסיר משוחרר ופורץ מקצועי לכספות בנקים. ביחידה זו נעסוק בדמותו, בקונפליקטים העולים מהסיפור ובמבנה הסיפור הקצר. כמו כן נדון ביכולת השינוי של האדם מן הקצה אל הקצה ובתגובת החברה לשינויים אלו.

ימי אלול, ימים של חשבון נפש, של סיכום שנה. האוויר הסתווי בחוץ מאותת כי אנחנו עוברים למהות אחרת, פנימית יותר ועמוקה. דווקא בימים של סיכום השנה אנחנו פותחים את שנת הלימודים ונכנסים לאווירה של התחלות חדשות. מעגל נסגר ומעגל נפתח. יחידה זאת עוסקת בתכנים של התעוררות הלב, של הרהורי תשובה בימי אלול והימים הנוראים. ביחידה נלמד את הסיפור החסידי "השעונים שהעלו חלודה", את פיוט הסליחות "בן אדם מה לך נרדם" ולבסוף את השיר "שוב נתחיל מחדש" שכתב המשורר נתן יונתן.

מהקמת מדינת ישראל ועד ימינו המדינה קולטת אל תוכה עולים מארצות רבות. יחידה זו עוסקת בקשיים האוניברסליים של הגירה ובהשפעותיה על שאלות של זהות, התבגרות ושייכות. היחידה כוללת סיפור מתורגם ושירים ישראליים המציגים התמודדויות שונות עם הגירה וחושפים קשת של רגשות המלווים מהגרים. מיצירות אלה נוכל ללמוד על אתגרי העלייה. העיסוק המגוון יאפשר לתלמידים להכיר את הסוגיה מנקודות מבט שונות.

ביחידה זו נעסוק בכוח של ראיית הטוב והחסד בעולם. נלמד מהמדרש "הדן חברו לכף זכות" את המעלה הגדולה בהסרת החשדנות בין בני אדם והגברת האמון זה בזה. נלמד את השיר "כולנו זקוקים לחסד" וניווכח כי מחווֹת אנושיות של נתינה, מגע וחום הופכות את העולם שלנו למקום שטוב לחיות בו.

ביחידה זו נעסוק בסיפור "קאובוי" מאת הסופר הרב חיים סבתו ובשיר "מאחורי השער" של חיים נחמן ביאליק. שתי היצירות עוסקות בעלייה לארץ ישראל ובדבש ובעוקץ שבה. בסיפור "קאובוי" נכיר את העולה החדש חיים, תלמיד צעיר שמנסה להשתלב בארץ החדשה ובמנהגיה. השיר "מאחורי השער" מתאר נער בדרכו לארץ ישראל שאינו מצליח להגיע אליה.

היחידה מאגדת יצירות ספרות בנושא השואה המתאימות לכיתות חטיבת הביניים. היצירות נבחרו מתוכנית הלימודים לחטיבת הביניים בכוונה להדגיש את הסולידריות והאנושיות המתגלה גם ברגעי התופת, ולחנך לאמונה כי גם במצבים קשים יש לאדם בחירה בין טוב לרע.

ביחידה זו נעמיק את היכרותנו עם העיר ירושלים באמצעות שירים שנכתבו על העיר. נתבונן בכיסופי הדורות לירושלים מרבי יהודה הלוי ועד למשוררי ימינו. נבחן את מהותה של העיר שחוברה לה יחדיו אך מקיימת בתוכה ניגודים רבים.

"רק בגלל הרוח" - רוחו של אדם היא יכולתו להתעלות מעל שגרת היום־יום, מעל תכתיבים ומוסכמות ולהתגבר על מכשולים חיצוניים ופנימיים. יחידה זו תעסוק בתנועה זו מן הפנים אל החוץ ומן החוץ אל הפנים בקריאה ועיון בסיפור הקצר "מאויב לאוהב" מאת ש"י עגנון. סיפור זה מתאר אדם הנאבק בכוחה של הרוח ומתמודד איתה כדי להשיג את מטרותיו. זהו גם סיפור המאבק של עם ישראל לבניית ארץ ישראל ויישובה.
נמשיך לדון בתמה זו בשיר "על כל אלה" של נעמי שמר. השיר מתאר את היכולת לקבל את קיומו של הרע כחלק ממציאות החיים המורכבת מטוב לצד רע. הקושי המצוי ברקע לשיר קשור אף הוא למאבק על הבית הלאומי.

לכל אדם חלומות גדולים וקטנים, כמוסים וגלויים. כל אדם יוצא לאורך חייו למסעות להגשמת חלומותיו. במסעות אלה מתגלים לאדם אוצרות חומריים ורוחניים.
ביחידה זו נברר מהם האוצרות בחיינו ונלמד כי לעיתים אוצרות שחיפשנו הרחק מתגלים ממש קרוב אלינו.
היצירות שנכיר ביחידה זו הן הסיפור החסידי "אוצר תחת הגשר" והשיר "זה החלום" של המשורר הנורווגי אולב האוגה.

השבת היא יום של עצירה במרוץ היום־יומי ומנוחה. ביחידה זו נעמיק במנוחת הנפש והרוח ובקשר בין שבת לברית בין עם ישראל לאלוהיו. נלמד שני שירים וסיפור המתארים את שמירת השבת מכמה היבטים.

יחידה כפולה זאת מקדישה מבט של עומק אל קהילת "ביתא ישראל", יהודי אתיופיה. ביחידה נכיר את התרבות העשירה של הקהילה מתוך טקסטים מגוונים שנפגוש. נתחיל את המסע בשירים, ומשם נעבור לקריאת הספר "מבצע אחים" של רונית לוינשטיין מלץ ז"ל. נתמקד בכמיהה הגדולה לארץ ישראל ובסיפור המסע המפעים מאתיופיה לארץ. נתבונן במבט רב־תחומי גם על ערכי המשפחה, מסירות הנפש, ההתמודדות עם הקשיים והערבות ההדדית.

ביחידה זאת נלמד את הרומן: "אני לא גנב" של הסופרת תמי שם-טוב. הרומן מגולל את סיפורו של בית היתומים של יאנוש קורצ'אק ערב מלחמת העולם השנייה, דרך סיפורו של יאנק היתום הצעיר שעובר שם תהליך חניכה עוצמתי. את היחידה ניתן ללמד תוך כדי קריאת הספר או לאחר קריאתו. הספר עשיר בנושאים ותמות שאפשר לעסוק בהם. ביחידה זו נבקש לקדם את מיומנויות הכתיבה של התלמידים, וכן נקדיש זמן ללמידה והפנמה של מיומנויות חברתיות רגשיות (sel).

רחל בלובשטיין, המוכרת יותר בכינויה "רחל המשוררת", או פשוט "רחל", הייתה מגדולות המשוררות העבריות של ראשית המאה העשרים. בחרנו להתמקד ברחל במסגרת ייחודו של יוצר, יוצר שמכירים לעומק. ביחידה זו נתוודע אל דמותה של רחל, נלמד לעומק שני שירים שלה, "אל ארצי" ו"עץ אגס", ונתבונן בשירים נוספים שכתבה.

ביחידה זו נעסוק בסיפור קצר "המחרוזת" מאת מופסאן ובשיר משירת ימי הביניים "עבדי זמן" של ר' יהודה הלוי.

תפקידה של יחידה זו הוא לשתף את התלמידים בקריאת ההשכמה בתקופה מיוחדת זו שבה הלבבות מתעוררים משנת קיץ ארוכה אל ימים שבהם הרהורי התשובה מתחילים להפציע. נעשה זאת בעיון בשתי יצירות: "האיש שנותר בשדה" (מתוך "שבחי הבעש"ט" בעיבוד פנחס שדה) והפיוט "ישנה בחיק ילדות" של רבי יהודה הלוי.
שתי יצירות אלו מתארות התעוררות משינה כדרך מטפורית לעורר חשיבה של האדם על ייעודו, על תכלית חייו ועל המטרות שהוא מציב לעצמו. ביחידה זו נעיין בדמיון בין היצירות ובייחודיות שבה כל יצירה מבטאת רעיונות אלו.

היחידה עוסקת בנושא האדישות האנושית ובאמפתיה. ביחידה נפתח בלימוד אינטנסיבי של הסיפור "החזיר" מאת אידה פינק. נמשיך עם לימוד הסיפור "ילד זר" מאת גרשון שופמן ונקשור בינו לבין הסיפור "החזיר". נסיים את היחידה בשיעור סיכום ובו סיפור קצרצר שפרסם אורי אורבך בבלוג בתקופת היותו חבר כנסת ובעקבותיו נדון בצורך בגילויי אמפתיה לנוכח אדישות.

היצירה "תמונות מבית הספר העממי" של אמנון שמוש עוסקת בחוויית ילדותו של ילד אשר עלה מסוריה עם משפחתו במסגרת עליות שנות החמישים. ביצירה מסרטט המספר את תמונת נוף מולדתו שעה שעולים מארצות שונות נפגשים עם מודל הצבר ועם מדיניות "כור ההיתוך".

יחידה זו תעסוק בשלושה נושאים עיקריים: היכולת לשלוט בכעס, ראיית הזולת וכוחה של אמונה. את נושאים אלו נבחן בשלוש יצירות שהן למעשה גרסאות שונות של יצירה אחת. סיפור המקור הוא הסיפור החסידי "האתרוג". בעקבותיו נכתב סיפורו של ש"י עגנון "אתרוגו של אותו צדיק" ונוצר הסרט "האושפיזין" של הבמאי גידי דר, על פי תסריטו של שולי רנד. במהלך השיעורים נשווה בין היצירות, נמצא בהן נקודות דמיון ושוני באפיון הדמויות ובנוגע לשאלות העקרוניות העולות מהסיפור. נתוודע לסגנון הכתיבה של ש"י עגנון שיש בו אירוניה וביקורת ולשפה העגנונית המושתתת על שפת בית המדרש. כלים אלו יובילו אותנו לקריאה ביקורתית, לזיהוי החופש האומנותי של הסופר והיוצר ולזיהוי הדרכים שבהן הגרסאות השונות מובילות למשמעויות שונות של הסיפור.

יחידה זו מיועדת לאחד הימים החשובים בלוח השנה הישראלי: יום הזיכרון לחיילי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה. ביחידה נלמד שני שירי זיכרון של משוררי תש"ח: "מגש הכסף" של נתן אלתרמן ושיר "הרְעות" של חיים גורי. בקריאת השירים ובלימודם נלמד על הסיפור ההיסטורי שבבסיסם, נדון בערכים של הקרבה ורעות המתוארים בשירים ונשוחח על משמעות הזיכרון.

יחידה זו עוסקת בנושא דחייה חברתית וניכור. ביחידה נלמד את הסיפור "כלבת הרש" העוסק בילד שנפגע מיחס החברה אליו, ואת השיר "מרגרט אן" הנוגע בתחושת הזרות של ילדה בחברה. שתי היצירות מזמנות דיון חשוב ביחס של החברה כלפי מי שבשוליה, ומטרת היחידה לעורר את התלמיד לבעיה חברתית נפוצה זו. מטרה נוספת היא הכרות עם היצירות, עם מאפייניהן הייחודיים ועם מושגים ספרותיים העולים בהן.

הסיפור "יגון" של אנטון צ'כוב מספר על עגלון שבור לב לאחר מות בנו המנסה למצוא אוזן קשבת למצוקותיו, אך פניותיו נענות באדישות ובלעג, כך מעמת הסיפור את הקורא עם בדידות האדם בעיר הגדולה.
השיר "גן נעול" של רחל המשוררת מתאר מנגד את האדם החפץ להתקרב לאדם אחר, ונענה בדלת סגורה. כעת נתונה בידו הבחירה אם להתייאש או להתדפק שוב על השער הנעול.
ביחידה זו נעסוק באופנים שבהם אפשר ליצור חברה שיש בה רגישות חברתית ואכפתיות, חוויותיו של יונה העגלון ילמדו אותנו למה לשים לב וכיצד לשים לב. נלמד כי השיחה והדיבור יוצרים שייכות, נחשוב עם התלמידים על הקשבה ועל שיחה ועל הדרכים הקטנות והגדולות שבהם נוצר קשר ונוצרת חברות.

ביחידה זו נכיר את דמותה של זלדה ונעמיק בשלושה שירים שלה: "שני יסודות", "פנאי" ו"שכני הסנדלר". בנוסף לעיון המעמיק בשירים אלו נעשיר את הלימוד בקריאה של שיר נוסף שכתבה זלדה - "לכל איש יש שם".
בלימוד השירים נתמקד בשלושה מעגלים: חיבור של האדם (האני) לעצמו, זיקה של האדם למשפחתו ויחסו לזולת - לסביבה.
נפתח בעיון בשיר "שני יסודות" ובעקבותיו נדון בחיבור האדם לעצמו, בשאלות הקשורות בזהות עצמית, בהכרת הכוחות המצויים בו וביכולת של היחיד לאזן את הכוחות שבתוכו. נמשיך בלימוד השיר "פנאי" שיוביל אותנו לדיון ביחס למשפחה, נראה כיצד זלדה מעצבת את זיכרונות ילדותה ואילו רגשות מעוררים בה זיכרונות אלו ולבסוף נקרא את השיר "שכני הסנדלר" ונדון ביחס של האני לזולת ובמפגש של זלדה עם דמויות שוליים המעוררות בה מחשבות לגבי עצמה.

בתום מלחמת העולם השנייה, בתום שואת העם היהודי, נשארו ברחבי אירופה אלפי ילדים יהודים יתומים מצולקים ממוראות השנים האיומות. נתן אלתרמן בשירו הקנוני "על הילד אברם" מסב את תשומת הלב לילד אחד שישן על מדרגות הבית מפחד לישון במיטתו. אלתרמן מספר את סיפורו של הילד כחלק מהגורל היהודי ומדריך אותו ואת הקורא לראות בתקומת ישראל בארצו רפואה לכאב ותקווה שלאחר האימה הגדולה.

(קרדיט תמונת שער - אחינועם אלנקוה)

ביחידה זו נתבונן בפלא השירה בעזרת לימוד של שירים ארס־פואטיים. ננסה להבין מדוע רק "אחדים אוהבים שירה" דרך עיניה של ויסלבה שימבורסקה. נעמיק בשיר "מבוא לשירה" של בילי קולינס המתאר את נקודת המבט של המשורר על קוראי שירתו, ולבסוף נלמד את השיר "כל הכבוד לאבא" של פרץ בנאי על אהבת המילה הכתובה. בסיום היחידה נערוך פעילות הדהוד ברוח אהבת השירה והספרות.

ביחידה זו נעסוק בנושא המבט האנושי בספרות ובחיים. נדון בראייה הפיזית, בהתבוננות מתוך תשומת לב על סביבתנו, ובמבט המעמיק פנימה אל תוך הנפש - המבט הוא כלי השפעה רב־עוצמה על חיינו. המבט האנושי הוא נושא מרכזי בספרות, ודרכו אפשר לדבר על אמונה, על בדידות, על אמפתיה, על קרבה ועל אחריות לאחר. ביחידה זו נלמד את שירו של ארז ביטון "כשהייתי ילד של אור", את הסיפור הקצר "העלה האחרון" מאת או הנרי ואת השיר "הסתכלות בדבורה" של לאה גולדברג.

יחידת לימוד זו תעסוק ביחסי הורים וילדים דרך לימוד של שלוש יצירות: הסיפור "תרמית" שכתבה דבורה בארון, השיר "אבי" של יהודה עמיחי, והשיר "ילדותי הייתה ספינה" של תרצה אתר.

בעלת הארמון היא דרמה בשלוש מערכות שכתבה בשנת 1954 הסופרת והמשוררת לאה גולדברג. הדרמה מתארת אירוע המתרחש במשך יום אחד ובו ארבע דמויות משתתפות. אל הארמון מגיעים לביקור במהלך ספטמבר 1947 שני שליחים מארץ ישראל, מיכאל זאנד, אספן ספרים בשירות הספרייה הלאומית, ודורה רינגל, המחפשת ילדים יהודים במסגרת עליית הנוער. בדרך מקרה השניים מגלים את לנה, צעירה יהודייה שהציל הרוזן מהנאצים. הרוזן השאיר אותה בחדר סתרים בארמון והסתיר ממנה שהסתיימה המלחמה. השליחים מנסים לשכנעה לעזוב את הארמון, בתחילה היא חשדנית כלפיהם, אך בהמשך היא מחליטה לעלות איתם לארץ ישראל.
לצורך לימוד היחידה יש להשתמש בעותק של הדרמה "בעלת הארמון", הוצאת פועלים הקיבוץ המאוחד, 2011.