יחסי גומלין בין יצורים חיים ובינם לבין סביבתם

"פַּרְפַּר, פַּרְפַּר/ פֶּרַח חָי/ רֶד-נָא מַהֵר, שֵׁב עָלַי/ רֶד-נָא מַהֵר/ מְצֵה וּמְצֵה, וּמִכּוֹסִי טַל שְׁתֵה" כתב חיים נחמן ביאליק בשירו 'הפרח לפרפר' המתאר את יופיו של הטבע ואת יחסי הגומלין המתקיימים בין בעלי החיים.

כל יצור מקיים יחסי גומלין עם פרטים אחרים, בני אותו מין או בני מינים אחרים. יחסי הגומלין - הקשרים שבין היצורים השונים יכולים להיות חיוביים, שלילייים או ניטרליים. לעתים יצור אחד נהנה מהקשר (יחס חיובי), ואילו האחר ניזוק ממנו (יחס שלילי). נהוג לסווג את יחסי הגומלין בהתאם להשפעתם על שני הצדדים: השפעה חיובית (+), שלילית (-) או ניטרלית (0).

בין יחסי הגומלין הנפוצים בטבע:

טריפה – יחסים המתקיימים בין יצורים שונים, טורפים ונטרפים. מובן שהטורף מפיק תועלת (מזון) מיחסים מסוג זה, ואילו הנטרף נפגע וברוב המקרים אף מסיים את חייו.
הדדיות – יחסים המתקיימים בין יצורים חיים, המספקים זה לזה צרכים חיוניים הדרושים לקיומם. השותפים ביחסים מסוג זה מפיקים תועלת מן הקשר ביניהם.
טפילות – יחסים המתקיימים בין יצורים, שאחד השותפים בהם (הטפיל) מפיק מהם תועלת, ואילו לאחר (לפונדקאי) נגרם נזק.
תחרות – יחסים המתקיימים בין יצורים המתחרים על משאבי סביבה שכמותם מוגבלת, כגון מזון, מים, חמצן או אור. יחסים מסוג זה גורמים נזק למתחרים ביניהם.