שדה המחול עשיר בפעילויות ובשיעורי מחול מקצועיים ונהדרים מבית הספר היסודי ועד החטיבה העליונה.
כאן נשתף בפעילויות ובתוצרים נבחרים שיכולים להיות מודל לאחרים והועלו גם בעלון המקוון 'פרימחול'.
למידה מרחוק או למידה מקרבת?
זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו מתמודדים עם החוויה המאתגרת של למידה מרחוק. ולא רק שהלמידה מתבצעת מרחוק, היא גם נכפת עלינו תחת איום וסיכון של כל מה שיציב בחיינו.
בתחום שלנו, באומנות בכלל ובמחול בפרט, מאתגרת עוד יותר המשימה להמשיך ולקיים שיגרת לימודים שכן אנחנו זקוקים לקבוצה, לסטודיו, לריצפה, למקום שלנו ליד הבר, לחברה בשורה לפנינו, למבט של המורה, לתיקונים, להסברים, לכל מה ששיעור מחול מייצר עבורנו ומאפשר למידה.
בסבב הנוכחי של הלמידה מרחוק מצאתי את עצמי מחפשת משמעות נוספת למרחב הזה, מעבר להעברת השיעור רק מתוך כך שהמערכת מחייבת. חשבתי מה התלמידות שלי באמת צריכות עכשיו ואיך אני יכולה להביא אותן למקום אחר בהסתכלות שלהן על למידה מהסוג הזה.
מצאתי שכאשר אני מייחסת למפגשים המקוונים שלנו מטרה של קרבה, יחס ותשומת לב לגוף יותר מאשר ניסיון להעתיק שיעור מהסטודיו לחדר בבית, אני מאפשרת לתלמידות פתיחות ורצון לקחת חלק.
בשיעורי קומפוזיציה מצאתי שנכון לאפשר שימוש במרחב הנתון שיש לכל אחת (סלון/חדר שינה/חצר) ולהשתמש במרחבים הללו בהנחיה לתנועה. לדוגמא, בחיפוש אחר חומרי הוראה השתמשתי בשיעור קומפוזיציה לכיתה יא מהחומרים המפורסמים באתר הפיקוח על המחול. דרך שיעור זה עבדנו על יצירת משפטי תנועה עם שימוש באובייקטים הקיימים בסביבתן של התלמידות ודיברנו בהקשר זה בשיעור תולדות המחול על כוריאוגרפיה תלוית מקום. כך יצרתי את ההקשרים בין השיעורים ואפשרתי התנסות קצרה במרחב האישי.
בנוסף, גיליתי כי מתן הזדמנות לכיבוי המצלמה במהלך השיעור לצורך יצירה (תחום בזמן) מאפשר עבודה . עצמית רגועה יותר. התלמידות העידו כי כיבוי המצלמות עוזר להן להרגיש יותר בנוח מבלי התחושה שכל הזמן מישהו צופה בהן. את החומרים שהן יצרו ביקשתי שיצלמו וישלחו אלי ומי שרצתה הציגה במסגרת השיעור המקוון.
לצערינו, אנחנו מתמודדים עם מציאות בלתי אפשרית של חוסר איזון, יציאה מהשיגרה, חשש ודאגה.
עלינו להיות שם עבור התלמידות שלנו בלמידה מקרבת גם כשהיא נעשית מרחוק.
עוד יבואו ימים טובים, ענת ברבי רכזת מגמת המחול תל-מונד.
