חנה סנש

חנה סנש נולדה בבודפשט שבהונגריה בשנת 1921 למשפחה משכילה. היא גדלה בבית ספוג תרבות אירופית והתחנכה בבית ספר נוצרי. אף שלא הייתה חברה בתנועת נוער יהודית החליטה לעלות לארץ ישראל. בספטמבר 1939 עלתה בגפה ארצה. באותו חודש פלשו הגרמנים לפולין ופרצה מלחמת העולם השנייה.

פועלת עברייה

חנה שאפה להיות פועלת עברייה והחלה ללמוד בבית ספר חקלאי בנהלל. ביומן שכתבה הביעה את געגועיה לאמה האהובה שנותרה לבדה בהונגריה ולאחיה גיורא שיצא ללמוד בצרפת שנה לפני עלייתה לישראל.

שדות ים

חנה סיימה את לימודיה בנהלל והחליטה להצטרף ל'שדות ים', קיבוץ קטן מדרום לעיר העתיקה קיסריה. שם כתבה את שירה המפורסם "הליכה לקיסריה" הידוע במילותיו 'אלי אלי שלא ייגמר לעולם..' בחוף הים של הקיבוץ התאמנו חברי הפלוגות הימיות של הפלמ"ח, הפלי"ם. אחרי המלחמה הגיעה אל החוף ספינת המעפילים הראשונה ובעקבותיה פרצו את המצור הימי עוד שלוש ספינות מעפילים.

הגיוס לצבא הבריטי

כאשר נודע לה שמתארגנת משלחת הצלה ליהודי אירופה התנדבה מיד לשליחות, התגייסה לפלמ"ח וממנו לצבא הבריטי. באותם ימים שלטו הבריטים בארץ. ראשי היישוב היהודי פנו אליהם בהצעה להקים יחדיו משלחת של סוכנים חשאיים שיפעלו מעבר לקווי האויב למען מאמץ המלחמה הבריטי ובתוך כך יעשו להצלת יהודים.

השליחות

חנה סנש, קצינה במודיעין של חיל האוויר הבריטי, יצאה לשליחות. היא צנחה בשטח הפרטיזנים ביוגוסלביה וכעבור שלושה חודשים חצתה את הגבול להונגריה וברשותה משדר ארוך טווח. לרוע המזל נתפסה באותו יום ונכלאה בכלא ההונגרי. היא עברה עינויים קשים מנשוא וחקירות מתישות, עמדה בהם בגבורה ובאומץ לב ולא גילתה דבר למעניה ולחוקריה. חמישה חודשים ישבה בכלא ההונגרי. ב-7 בנובמבר 1944 בלא מתן פסק דין הוצאה חנה סנש להורג בחצר בית הכלא והיא בת 23 שנים בלבד. שומר בית העלמין קבר אותה בבית הקברות היהודי ואף הציב שלט עם שמה. בשנת 1950 הועלו עצמותיה לישראל. חנה סנש נקברה בהר הרצל בירושלים בחלקה מיוחדת שהוקדשה לשבעה מצנחני המשלחת שלא שבו.

לזכרה

כשנודע לחברי הקיבוץ על מותה גילו בחפציה בין השאר יומן שכתבה מאז הייתה בת 13 ומַחברת שירים. אלו זכו לראות אור בספר שיצא לזכרה. חברי שדות ים שחיפשו דרך להנציח את זכרה הקימו בקיבוץ את "בית חנה סנש". עם בני משפחתו של אחיה גיורא ז"ל הם מנסים לשמר את זכרה ולהנחיל את מורשתה.