האוכלוסייה בישראל

נושא-על: המדינה שלי

אוכלוסיית ישראל היא אוכלוסייה מגוונת: יש בה רוב יהודי ומיעוט ערבי; יש בה תושבים ותיקים ועולים חדשים; יש אנשים ממדינות מוצא רבות ושונות; יש קבוצות שונות של השתייכות דתית, לאומית ותרבותית; ויש בה גם עובדים זרים ממדינות רבות.

מספר התושבים

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‏‏ מספר התושבים בישראל נכון למאי 2016 עמד על 8,522,000 איש. עם קום המדינה היו בישראל 806 אלף תושבים בלבד.
האוכלוסייה היהודית מונה 6,377,000 איש – 74.8% מכלל התושבים. האוכלוסייה הערבית מונה 1,771,000 איש בקירוב – 20.8%. 374,000 איש הם נוצרים לא ערבים, בני דתות אחרות ומחוסרי דת – 4.4%. כ-75% מהאוכלוסייה היהודית בישראל היא ילידת ישראל, צברית. בקום המדינה חלקם באוכלוסייה היה 35% בלבד.
מיום העצמאות שעבר היתוספו 182 אלף איש לאוכלוסיית המדינה, גידול של 2.2%. בשנת 2035 צפויה אוכלוסיית המדינה למנות 11.3 מיליון נפש. בשנת 1948 רק עיר אחת בישראל הגיעה ליותר מ-100 אלף תושבים, תל אביב. כיום ארבע עשרה ערים מונות יותר מ-100 אלף תושבים. מתוכן שמונה ערים שבהן יותר מ-200 אלף תושבים: ירושלים, תל אביב, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה, אשדוד, נתניה ובאר שבע.

צפיפות האוכלוסייה ותפרוסתה

צפיפות האוכלוסייה ותפרוסת האוכלוסייה ברחבי המדינה אינן אחידות. רוב האוכלוסייה מרוכזת במישור החוף, בעיקר באזור השרון. ריכוזי אוכלוסייה קטנים יותר נמצאים בצפון הארץ ואילו דרום הארץ דל אוכלוסייה. מאז קום המדינה גדלה האוכלוסייה בישראל פי שמונה. זהו קצב גידול מהיר האופייני למדינות מפותחות פחות. הגידול של האוכלוסייה היהודית נובע מהעלייה ומריבוי טבעי גבוה. בתוך האוכלוסייה היהודית – הריבוי הטבעי גבוה במיוחד בקבוצות האוכלוסייה המקפידות על מצוות הדת. ובאשר לאוכלוסייה הערבית, קצב הריבוי הטבעי הולך ויורד בשנים האחרונות.
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל היה שיעור הפריון של נשים ערביות גבוה משמעותית מזה שבמגזר היהודי. ואולם מגמה זו השתנתה עם השנים. בסוף שנת 2015, לנוכח ירידה ארוכת שנים ועקבית במגזר הערבי ועלייה מתמדת במגזר היהודי הגיע שיעור הפריון לכמעט שוויון בין המגזרים.