יישוב עירוני הוא יישוב גדול שגרים בו אלפי תושבים. כאשר מספר תושביו מגיע ל-20 אלף בקירוב הוא מכונה עיר. יישובים עירוניים הם יישובים צפופים. רוב התושבים גרים בבתים רבי קומות, והמרחק בין הבתים קטן. ברחובות הראשיים בעיר יש פעילות רבה. בערים יש מרכזי קניות ובילוי, מפעלי תעשייה, בתי מלאכה ובנייני משרדים. תושבי הערים עובדים ובאים אל מרכזי הקניות לצורכי קניות ובילויים. רוב תושבי ישראל חיים ביישובים עירוניים.
יישוב כפרי הוא יישוב קטן שחיים בו כמה מאות תושבים. רובם גרים בבתים בני קומה אחת או שתיים מוקפים גינות, הרחובות שקטים ואינם סואנים, והתושבים מכירים זה את זה. מסביב ליישובים הכפריים יש שטחים פתוחים, פארקים וחורשות, שדות ומטעים מעובדים. ברוב היישובים הכפריים יש מרכז מסחרי קטן, בית ספר, מרפאה וכדומה. בעבר כל תושבי הכפרים עסקו בחקלאות וכיום רק מעטים מהם. רוב התושבים נוסעים מדי יום ביומו לעבוד במקומות עבודה בערים ובמרכזי תעשייה מתקדמים סמוך ליישוב שלהם. מקצת מתושבי ישראל חיים ביישובים כפריים. ואולם מספר היישובים הכפריים גדול, ובכל יישוב יש מעט תושבים.
שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 90%, מן הגבוהים בעולם. יותר מ-75% מתושבי ישראל מתגוררים ב-76 ערים. בראש הרשימה ניצבות שמונה ערים שמתגוררים בהן יותר מ-200 אלף איש: ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה, אשדוד, נתניה ובאר שבע.
יחידת הלימוד תעסוק בשלושה נושאים:
תהליכי שינוי המתרחשים במרחב היישוב והשפעתם על חיי התושבים
גורמים לתהליכי השינוי והשלכותיהם
שיקולים סביבתיים בנוגע לשינויים במרחב היישוב והסביבה
יחידה זו נלמדת בכיתה ד במסגרת הוראת הנושא: "במדינה שלי תופעות גאוגרפיות", ועוסקת בגבולות, החל מהגבול בין איש לרעהו, בין הפרטי לציבורי וכלה בגבולות ישראל ובגבולות בין־לאומיים. השיעורים עוסקים בסוגיית סוגי גבולות, הגורמים לקביעתם ואופן הסימון שלהם במרחב ובמפות. היחידה עוסקת גם בהכרת המדינות שלהן גבול משותף עם ישראל.
יחידה זו, הנלמדת בכיתה ד' במסגרת הוראת הנושא: "תופעות גאוגרפיות במדינה שלי", עוסקת בתופעות פיזיות משמעותיות וייחודיות בישראל: ים המלח, המכתשים, הר החרמון, הכנרת, רצועות האורך, עמקי הרוחב ועוד. ביחידה זו נערוך היכרות עם נופיה המגוונים של הארץ, נזהה את מרכיביה הפיזיים והאנושיים ונבין את יחסי הגומלין בין האדם לטבע כמסד להבניית הזהות, הזיקה והשייכות למדינה.
המושבות הראשונות בישראל נוסדו בשלהי שנות ה-80 של המאה התשע-עשרה בידי יהודים שעלו ארצה מרוסיה בעקבות הפרעות ביהודים. מייסדים אלו אשר כונו "החלוצים" הקימו בארץ מושבות שהתבססו בעיקר על ענפי חקלאות ובהן המושבות גיא אוני (ראש פינה), פתח תקווה, ראשון לציון, זכרון יעקב, חדרה, נס ציונה, גדרה ורחובות. ברבות השנים התפתחו רוב המושבות הקטנות לערים או שצורפו ליישובים גדולים בקרבתן.
היישומון כולל קטעי מידע, סרטונים, הצעות לפעילויות חווייתיות ועוד.
השימוש ביישומון מומלץ בדפדפן כרום.
אילו צורות התיישבות ייחודיות קיימות בישראל? מה מאפיין אותן?
על כך ועוד ביישומון שפיתחנו עבורכם, הכולל משימות חקר קבוצתיות, קטעי מידע וסרטונים.
השימוש ביישומון מומלץ בדפדפן כרום.
מהן עיירות הפיתוח? מה היו הסיבות להקמתן?
על כך ועוד ביישומון שפיתחנו עבורכם, הכולל משימות חקר קבוצתיות, קטעי מידע וסרטונים.
השימוש ביישומון מומלץ בדפדפן כרום.
לומדים על העיר השנייה בגודלה בישראל באמצעות יישומון חווייתי שפיתחנו במיוחד עבורכם.
השימוש ביישומון מומלץ בדפדפן כרום.
לרגל 70 שנה למדינת ישראל פיתחנו עבורכם יישומון ובו שלל משימות חקר, פעילויות וסרטונים לתלמידים על עיר הבירה ירושלים.
השימוש ביישומון מומלץ בדפדפן כרום.
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.
