חג הסיגד והעלייה מאתיופיה

פיוט לחג הסיגד העוסק בגעגוע גדול לירושלים ומתאר אותה עיר של שלום, יופי וקדושה. הפעילות המוזיקלית עוסקת בשירת הפיוט, בחזרה ובשינוי, בשירת מענה, במקצבים, במראה מוזיקלית. סרטון | מצגת

פיוט לחג הסיגד העוסק בגעגוע גדול לירושלים ומתאר אותה עיר של שלום, יופי וקדושה. הפעילויות המוזיקליות עוסקות בשירת מענה, בשירת הפיוט, בחלקים במנגינה, בחזרה ובשינוי, במראה מוזיקלית, באלתור, באוסטינטו ובליווי מקצבי. סרטון | מצגת

פיוט לחג הסיגד העוסק בגעגוע גדול לירושלים ומתאר אותה עיר של שלום, יופי וקדושה. הפעילויות המוזיקליות עוסקות בשירת מענה, במבנה הפיוט, במראה מוזיקלית, בליווי בשירת סולפז׳, בהתנסות בנגינה ובאלתור. סרטון | מצגת

השיר מוקדש ליהודי אתיופיה ולגעגועיהם לארץ טרם עלייתם. החסידוֹת הנודדות מאפריקה לאירופה בכל שנה עם בוא החום עוברות במסען מעל אתיופיה ומעל ארץ ישראל. בעבור יהודי אתיופיה, בני קהילת "ביתא ישראל", סימלה החסידה את הגעגועים לארץ ואת המסע אליה. בלחנו של השיר ובעיבודו המקורי בולטים אלמנטים מוזיקליים עממיים: שירת מענה, סולם פנטטוני (בבית), ליווי במרקם שאינו הרמוני-הומופוני: נקודת עוגב בצליל בס (בבית) ודו-קוליות במוטיב מלודי חוזר (בפזמון)

השיר נכתב בעקבות "מבצע משה" (1985-1984), המבצע הראשון להבאתם של עולים רבים מאתיופיה לישראל. מבוגרים וילדים נאלצו לעבור בדרכים קשות ומסוכנות. השיר מבטא את הכמיהה להגיע לארץ ישראל ולירושלים ולהקים שם את ביתם. הפעילויות המוזיקליות עוסקות בזיהוי מבנה השיר, חלקים חוזרים ומשתנים ובמשמעותם.
ביצוע הפזמון והבתים בשירה, הבנת הקשר בין הטקסט ללחן, זיהוי מרווח טרצה קטנה ומהלכים מלודיים שונים, היכרות עם "מוטיב האנחה" ומשמעותו והסקת מסקנות מקריאת תווים

"שיר ישראלי" הוא השיר המסיים יצירה גדולה הנקראת "סוויטה ישראלית" שכתבו אהוד מנור ושלמה גרוניך. שלמה גרוניך מבצע השיר עם מקהלת מורן ומקהלת שבא שבה שרים ילדים מהעדה האתיופית. השיר נכתב והולחן בשנת 1995 כדי לייצג את ישראל בפרויקט האירופי "צעירי אירופה שרים" (Young Europe Sings). השיר עוסק במאפיינים ייחודיים של החברה הישראלית ובמגוון האנושי והתרבותי שלה. הפעילות המוזיקלית עוסקת בקו המלודי, במרווחים, בקשר בין הלחן לטקסט ובהיכרות עם "הסוויטה הישראלית״