בראשית יח: אברהם מכניס אורחים

בפרקנו, כמו גם בפרק הבא, מופיע מוטיב המקובל מאד בספרות המזרח הקדום: האל לובש צורת אדם ומגיע לבחון את בני האדם. מוטיב זה בולט במיתולוגיות של עמים זרים, ובמיוחד במיתולוגיה היוונית. כך לדוגמה, באודיסיאה נכתב: "יען כי יש אשר ילבשו אלים צורתם של נוכרים, יופיעו בכל צורה ועברו בערים לראות מי צדיק ומי רשע בין בני האדם".

בפריגיה, אנו נתקלים בסיפור על אבי האלים, זאוס ועל הרמס שהגיעו לארץ בדמות בני אדם וביקשו להתארח אצל אנשים רבים, אולם רק זוג אחד של זקנים ניאות לארחם. האלים בזעמם גרמו לכל האנשים באזור למות בשיטפון, ורק זוג הזקנים עלה עם האלים לאולימפוס וכך ניצל.

והנה בפרקנו אנו מתוודעים כי האל נוכח כי אנשי סדום הינם אנשים רעים וחוטאים מאד. בפרקנו איננו מבינים את טיב חטאיהם של אנשי סדום, אך עיון בספר יחזקאל ילמד אותנו כי עיקר חטאיהם היה בקשיות לב כלפי הנזקקים בחברה. יחזקאל אומר: "הנה זה היה עוון סדום אחותך גאון שבעת לחם ושלוות השקט היה לה ולבנותיה, ויד עני ואביון לא החזיקה".