בראשית א: בצלם אלוהים

פרק א בספר בראשית מתאר כיצד נברא האדם בצלמו ובדמותו של אלוהים. בכך שונה האדם מיתר הברואים. מהבריאה בצלם נובעת התפיסה של קדושת החיים של בני האדם באשר הם, והאיסור החמור על נטילת חייו של אדם בידי אדם אחר. הבריאה בצלם היא גם היסוד לרעיונות מאוחרים יותר של חירות, שוויון ואחווה בין כל בני האדם. רעיון זה בא לידי ביטוי בתפיסת חז"ל לפיה "דמו של אדם איננו אדום מדם חברו". כלומר, אף אדם אינו חשוב יותר מאדם אחר, וחיי אחד אינם עולים בחשיבותם על פני חיי האחר. תפיסה זו, הביאה פרשנים שונים לטעון כי פגיעה באדם אחר היא כעבודת אלילים, מאחר שפגיעה באדם שנברא בצלם משולה לפגיעה באל עצמו.

גם הביטוי "האדם - עולם קטן, העולם - אדם גדול" מייצג את התפיסה לפיv כל פרט בתוך החברה כמוהו כעולם שלם, וכל פגיעה בו כמוה כפגיעה בעולם ובבוראו. בהתאם לתפיסה זו אמרו חז"ל: "כל המקיים נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (במשנה, מסכת סנהדרין, ד, ה).