שמות יד: קריעת ים סוף
פרשנות מסורתית
במקרא מתואר אירוע חציית ים סוף כמאורע נסי שאירע לבני ישראל מיד לאחר שברחו ממצרים ונמלטו מחיי העבדות. על פי המסופר בספר שמות, המצרים החלו לרדוף אחר בני ישראל שנסו לכוון ים סוף. בני ישראל נאחזים בהלה וזועקים לאלוהים: "טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם, מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר" (שמות יד, יב). או אז מרים משה, בציוויו של האל, את מטהו כלפי הים. הים נבקע לשניים ונוצר בו מעבר יבשתי יבש דרכו נסו בני ישראל מפני המצרים. כשהמצרים הגיעו לשפת הים- נסגר המעבר היבשתי והמצרים כולם כאחד טבעו במעמקי הים. בתום המאורע המפעים פצחו בני ישראל בשירת ניצחון והתפעמות, "שירת הים", המובאת בספר שמות פרק טו.
מאורע "קריעת ים סוף" הוא אחד מהמאורעות המכוננים ביותר בתולדות עם ישראל, אשר סיומם באירוע מתן תורה. לפי המסורת, אירוע זה אירע בליל
שביעי של פסח, שבוע לאחר יציאת מצרים.
קריעת ים סוף על פי חז"ל
על פי ספרות חז"ל, נחשון בן עמינדב היה הראשון מבני ישראל שקפץ לים סוף, בטרם נבקע הים לשניים, ובכך הוכיח את אמונתו באלוהים והפך להיות סמל לראשוניות ולחלוציות. סיפור נחשון מובא במשנה במסכת סוטה: "היה רבי מאיר אומר, כשעמדו ישראל על הים, היו שבטים מנצחים זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה לים וזה אומר: אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחים - קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה. אמר לו רבי יהודה: לא כך היה מעשה, אלא זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה".
המשנה במסכת אבות מציינת כי עשרה נסים נעשו לבני ישראל על הים.
בהגדה של פסח נכתב כי המכה שהיכה אלוהים את המצרים בקריעת ים סוף שקולה פי חמישה מעשר המכות שהוכו במצרים, שכן על עשר המכות נכתב "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלוהים היא", ואילו על קריעת ים סוף נכתב: "וירא ישראל את היד הגדולה".
פרשנות מדעית לנס קריעת ים סוף
חוקרי מקרא שונים ניסו למצוא הסבר מדעי למאורע קריעת הים לשניים. בקהילה המדעית אשר חוקרת את סיפור יציאת מצרים ניסו לבדוק כיצד ייתכן מבחינה מדעית שבני ישראל חצו את הים ומיד לאחריהם נשטף צבא פרעה על ידי הגלים. אין ספק כי הייתה צריכה להתקיים תופעת טבע בעלת עוצמה חזקה מאוד על פני השטח שפקדה את האזור. ישנה השערה, המקובלת כיום במחקר, לפיה היבקעות המים כלל לא אירעה בים האדום, המכונה בעידן המודרני ים סוף, אלא בתוך ימה קטנה יותר שנקראה "ים קני סוף" (Reed Sea) אך התרגום היווני לתנ"ך שהיה נפוץ בתקופה העתיקה עיוות את השם ל-"ים האדום" (Red Sea) . ואמנם, מספר לא מבוטל של ארכאולוגים בדקו את ההשערה והשוו תמונות לוויין של מצרים משנות השישים לתמונות לווין של מצרים כיום. ממצאיהם העלו שבעבר הרחוק של אכן הייתה קיימת ימה ששכנה בסמוך לסיני, מזרחית לדלתת הנילוס וכונתה "ימת בלה", או "ים קני סוף", בשל הצמחייה הרבה שאפיינה אותה.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}