העשרה: מגילת רות

מגילת רות היא אחת מחמש מגילות, ונהוג לקרוא בה בחג השבועות. בספר התנ"ך היא ממוקמת שנייה אחרי מגילת שיר השירים. ואילו בכתבי יד אחרים היא ניצבת בראש חמש המגילות מסיבה כרונולוגית: סיפור המגילה התרחש "בימי שפוט השופטים". אפשר שהמחבר התכוון שהמגילה אכן תופיע סמוך לספר שופטים. ואולם הדבר לא עלה בידו מאחר שקובץ הנביאים נחתם לפני שמגילת רות נתקדשה.
המגילה מרבה לדבר על ענייני חסד. במדרש רות רבה נאמר על המגילה: "מגילה זו אין בה כל טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי החסדים". אם נתבונן בדמויות המגילה ניווכח שהן עושות מעשי חסד: רות הולכת אחרי נעמי אף שאין לה חובה חוקית או מוסרית לעשות זאת. בעז מקים זרע למחלון, אישהּ המת של רות, ואף נוהג במידת החסד ברות שפוקדת את שדה החיטים שלו.
הדמויות עושות החסד במגילה גם באות על שכרן, הן בעז הן רות זכו להעמיד צאצא בדמות דוד המלך.
מגילת רות בנויה כסיפור מקראי קצר, ויש בה מאפיינים הדומים לסיפורים קצרים בספר בראשית. אחד המאפיינים הבולטים הוא שהמאורעות המתוארים בה מתרחשים לכאורה בדרך הטבע, אך מרמזים על יד אלוהית מכוונת הפועלת ברקע ומביאה להתגשמות התוכנית האלוהית. המחבר מספר את סיפורו במישור הארצי מבלי להזכיר כלל את האל. ואילו גיבורי הסיפור מרבים להזכיר את האל, וכך מנכיחים אותו במגילה ורומזים על פועלו.