שמואל ב א: קינת דוד

המלחמה בגלבוע הסתיימה באסון כבד לעם ישראל. בני ישראל נחלו תבוסה קשה והפלשתים שבו לשלוט בכל תחומי הממלכה שהקים שאול. גם שאול המלך ויהונתן בנו נהרגו בקרב על הגלבוע.
והנה, בקינת דוד אין התייחסות כלל לתבוסת הצבא ולמצבו של העם. גם האל אינו נזכר בה. הקינה מתמקדת בגורלם הטרגי של שאול ויהונתן והיא מבטאת רגשות אישיים עמוקים של עצב ואבל כבד של אדם על מות אהוביו. גם בימינו משמשת הקינה להבעת צער וכאב על הנופלים בקרב, אולם היא מביעה עצב לאומי כללי ולאו דווקא עצב פרטי: נהוג לקרוא אותה בימי הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, ופסוקים מתוכה מצוטטים על גבי אנדרטאות, בכתובות זיכרון ובאתרי הנצחה. קינת דוד הפכה לטקסט מכונן בתרבות הישראלית ובשל כך מן הראוי שהתלמידים לא רק יכירו אותה אלא אף ילמדו אותה בעל פה.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{c.label}}{{$last ? '' : ', '}}
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}
אילו באמת קלו מנשרים/ יהודה עמיחי

רעיון לפעילות לתלמידים סביב שירו של יהודה עמיחי "ומי יזכור את הזוכרים".
בשירו זה מתייחס עמיחי לרגשות הפרטיים שמעלה קינת דוד מול הרגשות הלאומיים שהיא מעוררת כיום ומותח ביקורת על מידת התאמתם של דימויי בעלי החיים המופיעים בה לנופלים במערכות ישראל.
לאחר קריאת השיר עם התלמידים ניתן לדון עמם בשאלות: על מי מקונן יהודה עמיחי בשירו? באיזה משפט מתוך קינת דוד הוא משתמש בשירו? האם הוא משתמש במשפט כפי שדוד השתמש בו בקינתו?
האם לדעתו של עמיחי הדימויים בהם השתמש דוד של נשר ואריה מתאימים ללוחמים? מהי הנימה הכללית העולה מהשיר?
ואיך נקונן? בקינת דוד את שאול ויונתן אילו באמת קלו מנשרים
|
ואילו באמת גברו כאריות (מתוך פתוח סגור פתוח, הוצאת שוקן 2004) |