תיאטרון האבסורד

השפעות התיאטרון האנטי-ריאליסטי (דאדא, פוטוריזם, סוריאליזם) על תיאטרון האבסורד וחוויית האבסורד, הלך הרוח באירופה אחרי שתי מלחמות עולם, אקזיסטנציאליזם, קאמי ו'המיתוס של סיזיפוס'

שבירת העלילה הריאליסטית, מקום שהוא "כל מקום" וזמן שהוא "כל זמן" (עלילה מחזורית ומידרדרת, היעדר שיא), החלל במחזה האבסורד, יחסי במה וחוץ-במה, שיח והוראות הבמה – צמצום מילולי, היחלשות ופירוק של השפה, דימויים בימתיים, תגובת הקורא או הצופה לתיאטרון האבסורד

המאפיינים החיצוניים של הדמות וביטוים בהוראות הבמה ובשיח הדרמתי: מבנה גוף, החזקת גוף, מחוות גוף קבועות (ג'סטות), קול, אופן דיבור ופעולות פיזיות שהדמות עושה, שימוש מועט או חוסר שימוש במאפיינים חברתיים של הדמות: דמויות נטולות עבר או נטולות זיכרון של העבר, ביטול מאפיינים פסיכולוגיים של הדמות: מניעים ומעצורים בלתי ברורים, פעולות דרמתיות החוזרות על עצמן ודמויות סטטיות

תיאטרון מציג: עמדת המחזאי כלפי המציאות החברתית בזמנו וביטויה בקונפליקטים ובנושאים שבמחזה, עמדת המחזאי כלפי שאלות קיומיות וביטויה באמירה של המחזה. תיאטרון האבסורד מנקודת מבט עכשווית: רלוונטיות ואופני ייצוג בימתי

עיצוב החלל: סוג במה, יחסי קהל במה ותפאורה, עיצוב דמויות: תלבושת, תפאורה ומיזנסצנה המשקפות מצב קיומי