תהליכים פוליטיים, תרבותיים ואמנותיים בתיאטרון הישראלי ונושאים בולטים בתיאטרון הישראלי (דמות הצבר, פערים חברתיים, יחס ל"אחר", נשים, דתיים, ערבים, פערים עדתיים, מלחמות ישראל והשואה
התפתחות התיאטרון הישראלי וקריאה פרשנית במחזות ישראלים
המונח 'תיאטרון ישראלי' מתייחס לתיאטרון שנוצר במדינת ישראל מקום המדינה ועד ימינו. התיאטרון שהיה קיים בארץ קודם לכן מוגדר תיאטרון עברי ולא ישראלי. אכן הייתה פעילות תיאטרונית בארץ עוד לפני קום המדינה ובה התיאטרון העברי שנוסד על ידי דוד דוידוב, תיאטרון האוהל שייסד משה הלוי ואף תיאטרון הבימה שהחל לפעול בארץ בשנת 1928. בשנת 1945 הקים יוסף מילוא את תיאטרון הקאמרי במטרה ליצור תיאטרון ברוח צעירה, צברית ובעברית טבעית יותר.
עם קום המדינה בשנת 1948 היה לתיאטרון תפקיד בעיצוב הזהות הלאומית ומיתוס הצבר, כפי שאפשר לראות, בין השאר, במחזה "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר. מיתוס זה נופץ בתיאטרון הישראלי החל משנות השישים של המאה הקודמת.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}
מה בתוכנית הלימודים?
רכיבים דרמתיים (הקשר תקופתי, הצגת רכיבי העלילה על הבמה, פרשנות רעיונית, פרשנות חזותית), מאפיון דמות לעיצוב דמות (תפריט פעולות לשחקן, הוראות הבמה והשיח הדרמטי, רצון, פעולות ומעצור, תהליך של דמות במחזה וביטויו בעבודת השחקן), מהדרמטי לבימתי (הוראות הבמה, השפעת העיצוב והבימוי על יחסי במה-קהל, יחסי במה-קהל כביטוי לפרשנות רעיונית, הוראות הבמה ועבודת הבמאי והמעצבים)
סרטונים
כיתת אומן עם חנה מרון
קטעים מההצגה
מאת ניסים אלוני; בימוי: אודי בן משה
אולי תתעניינו גם ב...
הקומדיה היוונית והקומדיה השייקספירית בפרשנות עכשווית
מאפייני הקומדיה הקלאסית, הניאו-קלאסית והקומדיה השייקספירית ואופן ביטוים בפרשנות עכשווית למחזה הנלמד
קריאה פרשנית של טקסטים תיאטרוניים
פרק זה עוסק ברכיבים בימתיים ודרמטיים ובמעבר מקריאת מחזה למימושו על הבמה. מהלך ההוראה כולל קריאת מחזה, ניתוח המחזה התנסות בהעלאת סצנות מתוך המחזה ומתן פרשנות ...
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!
