מיומנויות - משנה - יסודות התורה שבעל-פה

תורה שבעל פה היא הפירוש והפירוט של המצוות הכתובות בתורה שבכתב. בלעדיה, לא היינו יודעים איך לקיים שום מצווה בצורה נכונה, עם כל דקדוקיה ופרטיה.
תורה שבעל פה נמסרה מדור לדור ללא הפסקה מרב לתלמיד, מאב לבנו, ממשה רבינו עד ימינו.
תורה שבעל פה מכילה שלשה חלקים:

1. זו שנמסרה למשה בהר סיני, הכוללת תיאור על אופן קיום המצוות והמידות שהתורה נדרשת בהן.
2. הלכות שנתחדשו מאוחר יותר בעזרת המדרש, ובאמצעות המידות שהתורה נדרשת בהן שנמסרו למשה בסיני.
3. תקנות וגזירות – שחכמינו תקנו וגזרו מכוח סמכותם שניתנה להם מהר סיני.

מאחר והיה אסור לכתוב תורה שבעל פה, היא נמסרה מדור לדור בעל פה, ומכאן שמהּ. התורה שבעל פה נמסרה מאב לבן ומרב לתלמיד. אחרי חורבן בית שני, כאשר התברר לחכמינו שנוצר קושי לזכור את כל התורה שבעל פה והיה חשש כבד שהיא תשתכח מכלל ישראל, התכנסו החכמים ביבנה והחלו בסידור שיטתי של המשנה.

כמאה וחמשים שנה אחרי החורבן, הושלם מפעל חיבור ספר המשנה על ידי רבי יהודה הנשיא ובית דינו. סמכותם של ששת סדרי המשנה התקבלה על ידי כלל ישראל כולו. כל היצירה התנאית שלא נכללה במשנת רבי יהודה הנשיא נקראת "ברייתא". חלקה נקבץ בחיבורים אחרים כגון התוספתא ומדרשי ההלכה.

האמוראים, פירשו ונתחו את המשניות. הדיונים של האמוראים נערכו על ידי רבינא ורב אשי וסודרו בתלמוד הבבלי [כשבמקביל קיים גם תלמוד ירושלמי שלא נעסוק בו כאן]. העריכה של הגמרא מבוססת עפ"י החלוקה של המסכתות, הפרקים והמשניות של המשנה. אחד העקרונות המרכזיים של תורה שבעל פה הוא הכרה בקיומן של מגוון דעות: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". ריבוי המסורות ודרכי הפרשנות השונים בקרב החכמים, הבאים לידי ביטוי במושג "מחלוקת" הם מאבני היסוד של ההתפתחות של התורה שבעל פה.

1. התלמיד יגדיר את המושג "תורה שבעל פה".
2. התלמיד ידע שהפסוקים בתורה ובהם הציווי לקיום המצווה, נאמרים בתמצות רב, וחז"ל ביארו את הפסוקים ע"פ המסורת שהיתה בידם, או על פי דרכי לימודם את התורה.
3. התלמיד יבין כי התורה שבעל פה מכילה שלושה חלקים כפי שמפורט בעקרון ג' לעיל.
4. התלמיד יבין את הצורך בכתיבת התושב"ע.
5. התלמיד יכיר את שמותם, אופיים וסמכותם של חיבורי התנאים.
6. התלמיד יבין את תוקף סמכותם של חז"ל ביצירת התורה שבעל פה.
7. התלמיד ידע למצוא מידע רלוונטי מתוך מאגרי מידע תורניים.

1. יכולת הבחנה בין דברי חכמים למקורות מן התורה.
2. יכולת התמצאות וחיפוש במאגרי מידע.

כיתות ג-ד: 1,2,8
כיתות ה-ו: 1-9
כיתות ז-ח: 1-9 בתוספת עומק והרחבה

1. העתק את המקור שבתורה המופיע במשנה.
2. העתק את המקור התנאי המופיע בגמרא.
3. כתוב בתורה: "בסוכות תשבו שבעת ימים" דני רוצה לדעת כיצד לקיים את מצוות הסוכה. איזה מידע יכול דני להבין מהפסוק? חבר שאלות נוספות שיש לדני. היכן ימצא את המידע?
4. צור "עץ חיים" או "ציר זמן" של שלשלת המסורה ממשה רבינו עד ימינו.
5. שאל את רב בית הספר, רב בית הכנסת, רב השכונה שאלה הלכתית. תאר כיצד נעזר הרב בספרות ההלכה של ראשונים ואחרונים על מנת להגיע לפסק הלכה. ציין את מקומה של המשנה בתהליך התהוות ההלכה. (מיועד לכיתות ז,ח).

המשנה מאורגנת לפי סדר מסוים המאפשר יכולת ניווט. היסודות המארגנים המפורשים של המשנה הם: ששה סדרי משנה (ש"ס), מסכת, פרק, משנה.

התלמיד יעקוב אחרי התפתחותה של מצווה כפי שהיא מופיעה בתורה שבכתב דרך שלבי המסורה.

התלמוד מאורגן לפי סדר מסוים המאפשר יכולת ניווט. היסודות המארגנים המפורשים של המשנה והגמרא הם: ששה סדרי משנה (ש"ס) מסכת, פרק, משנה, דף, עמוד.
דף הגמרא בדפוס וילנה המקובל בימינו, בנוי באופן שמאפשר יכולת לזהות את כל החלקים של הדף. היסודות המארגנים המפורשים הבסיסיים הם: גמרא, רש"י, תוספות. היסודות המארגנים המפורשים הנוספים הם: ר"ח [בדר"כ], עין משפט, מסורת הש"ס, תורה אור, הגהות הב"ח.
היסודות המארגנים שאינם מפורשים הם: מקרא, סוגיה, ברייתא ומימרא.
בגמרא שלושה סוגי מקורות: מקור תנכ"י (פסוק/מקרא), מקור תנאי (משנה/ תוספתא/ ברייתא, ומקור אמוראי (מימרות וסוגיות).

1. התלמיד ימנה את ששת סדרי המשנה ויסביר מהו תוכנו של כל סדר.
2. התלמיד ימנה מסכתות נבחרות מכל סדר ויסביר את תוכנן.
3. התלמיד יתאים בין נושא לסדר או מסכת הקשורים אליו.

יכולת לשייך נושא למסכת, ומסכת לסדר.

כיתות ג-ד: 1,2 באופן כללי (דוגמאות מעטות של מסכתות הקשורות לכל סדר)
כיתות ה-ח: 1-4

חז"ל הם מקור השראה משמעותי ויסודי של עם ישראל.
במשנה משתתפים דורות שונים של תנאים.
תקופת התנאים מתפרסת החל מראשוני התנאים הלל ושמאי (כמאה שנה לפני חורבן הבית) ועד רבי יהודה הנשיא עורך המשנה בתחילת המאה השלישית לספירה (סה"כ כ-250 שנה).
מקובל לחלק את תקופת התנאים אחרי חורבן הבית לחמישה דורות. חשוב לדעת לשייך כל תנא לדור שלו. לדעת מי היו רבותיו, חבריו, תלמידיו הבולטים, ומקום מגוריו ופעילותו.

1. התלמיד ישלוט בידע ביוגראפי בסיסי של תנאים נבחרים.
2. התלמיד יתחקה אחר ייחודיותם, מאפייניהם, פועלם של תנאים לפי בחירתו תוך שימוש במקורות מידע כתובים או מקוונים.
3. התלמיד יברר את הפרטים הביוגרפיים החשובים הקשורים לחכמים המופיעים במשנה כדי לעמוד על ההקשר של התוכן הנלמד (שיטת בית המדרש, היררכיה, ערכים, רקע היסטורי).

1. יכולת שימוש במקורות מידע כתובים או מקוונים לשם מציאת פרטים על התנאים.
2. יכולת הסקת תובנות המתבססות על הידע שרכש אודות התנאים בהקשר למשנה הנלמדת.

כיתות ג-ד: 1
כיתות ה-ו: 1,2,4
כיתות שנה ז-ח: 1-5

כתיבת עבודת חקר על ייחודיותם, מאפייניהם, פועלם של תנאים תוך שימוש במקורות מידע כתובים או מקוונים ובהלימה לכללים של עבודת חקר.

קיימים מושגי לימוד המתייחסים לצורה שבה נלמדת ההלכה מן המקור שבתורה, כגון 13 מידות שהתורה נדרשת בהן
קיימים מושגי לימוד המגדירים מעמד הלכתי. כמו: דאורייתא, דרבנן, לכתחילה בדיעבד.

1. התלמיד יזהה מושגי לימוד המופיעים בצורה מפורשת במשנה.
2. התלמיד יזהה מושג או עקרון שאינם מפורשים בקטע הנלמד.
3. התלמיד יגדיר את המושג שזיהה.

1. יכולת זיהוי של דרך הלימוד.
2. יכולת הגדרה של מושג, עיקרון הלכתי.
3. יכולת שימוש במושג, עיקרון בהבנת המהלך של הדיון.
4. יכולת תרגום המושג, העיקרון ברובד היומיומי.

כיתות ג-ד: 1,3,4,6,7
כיתות ה-ח: 1-7

1. לפניכם סיפור. עליכם לזהות ולהגדיר את דרכי הלימוד הבאים בסיפור (כגון: דיוק, וכדומה).
2. קבעו איזה מושג או עיקרון נאמר בסיפור מפורש ומה ניתן ללמוד על הסיפור בעזרת דיוק?
3. חברו סיפור ושלבו בו מושג או עיקרון של לימוד.​