הישג זה מתייחס להבנת מבנה המשנה כיחידה בפני עצמה, וכן ראיית מיקומה של המשנה בהקשר של הפרק והמסכת.
מיומנויות משנה - מבנה
חזרה
חזרה לראש הדף
פיתוח יכולת זיהוי של רכיבי המשנה ההלכתית, אפיונם והקישור ביניהם
הישג זה מתייחס להבנת מבנה המשנה כיחידה בפני עצמה, וכן ראיית מיקומה של המשנה בהקשר של הפרק והמסכת.
1. משנה מופיעה בפנינו כתובה ברצף ומחולקת על פי פרקים ומשניות.
כל משנה שונה מחברתה בתוכן בו היא עוסקת, (מה שהיא "אומרת"), אבל הסגנון, הגישה והמתודולוגיה (מה היא "עושה") משותפים לכל המשניות. ככלל, התיאור של מה שהמשנה עושה הוא מה שאנו מכנים "כאמד"ט", דהיינו חלוקת המבנה הבסיסי של המשנה לכותרת, אומר, מקרה, דין וטעם בצורה לא ליניארית.
2. חילוק, אפיון וקישור - חא"ק
למיומנות המרכזית לשליטה במה שהמשנה "עושה" אנו קוראים חא"ק: חילוק-אפיון-קישור. קודם כל, צריכים לחלק את המשנה ליחידות בסיסיות. לאחר מכן צריכים לאפיין כל יחידה לאחת מחמשת אפיוני המשנה. גם החילוק וגם האיפיון נעשה לפי מפתח כאמד"ט: כותרת-אומר-מקרה-דין-טעם. לאחר ששני שלבים אלה בוצעו, היות והמשנה אינה בנויה בצורה ליניארית, צריכים לקשר כל פסקה מאופיינת לפסקה מאופיינת אחרת בצורה המשקפת את המבנה של המשנה.
ככל שהתלמיד יתקדם וישלוט בתפקידם של החלקים השונים של המשנה (לרוב ע"י מילות המפתח של כאמד"ט –נספח 5) ויוכל לחלק לאפיין ולקשר את חלקי המשנה ברמות מורכבות שונות, כך תלך ותתעצם יכולתם לגשת ליותר יותר משניות תוך הבנה מעמיקה במה שהן "עושות" ו"אומרות".
3. אפיוני כאמד"ט
המשנה בנויה מחמישה מרכיבים עיקריים המהווים את המפתח לאיפיון תפקידם (מה שהמשנה "עושה") של כל המרכיבים המופיעים במשנה. למפתח הזה אנו קוראים: כאמד"ט: כותרת - אומר - מקרה - דין - טעם.
מקרה ודין
כמו בכל פסיקה משפטית, המשנה תמיד מכילה מקרה שנידון, וכן פסיקתו ההלכתית - הדין. לרוב, המשנה משתמשת במילות "דין" מוגדרות שעוזרות לנו לזהות אות החלק של המשנה כ-"דין" .
אומר - התנא
כאשר רבי יהודה הנשיא ערך את ששה סדרי משנה, החליט לכלול דעות אחרות, הן החולקות והן שלא. לכן במשניות רבות יופיע האפיון "אומר".
טעם – סיבת הדין
לפעמים, במקרים לא רבים, המשנה מציינת את הסיבה או ההצדקה לדין מסוים. אבל ברוב המשניות לא מופיע האפיון "טעם". יתכן שהסיבה לכך היא שלמחבר אותו הדין, הטעם היה כל כך ברור שלא ראה צורך לציינו עבור הקורא. לכן, לרוב לא מופיע הטעם במשנה. ציון הטעם באופן מפורש במשנה נעשה כנראה רק באותם המקומות שהמחבר היה מודע שעבור הקורא הטעם לדין לא יהיה ברור. הנחת היסוד היא שלכל לדין יש טעם, בין אם הוא מופיע במפורש במשנה או לא.
כותרת – נושא המשנה
לפעמים, במקרים בודדים, המשנה פותחת בכותרת, המציינת את נושא המשנה. לרוב, כותרת זו מופיעה במשניות המכילות רשימות של מקרים שונים.
- התלמיד יכיר מבנים שונים של משנה ויעמוד על התבנית המרכזית הקלאסית של משנה.
- התלמיד יגדיר את מרכיבי הכאמד"ט
- התלמיד ישלוט במילים המצביעות על חלקי הכאמד"ט ויסביר איזה אפיון הם מציגים
- התלמיד יישם וימחיש את עקרונות הכאמד"ט באמצעות דוגמאות מחיי היומיום
- התלמיד יארגן את המשנה שנלמדה בכתה באמצעות חילוק אפיון וקישור (חא"ק) של כאמד"ט
- התלמיד יארגן משנה שטרם נלמדה בכתה באמצעות חא"ק של כאמד"ט.
- התלמיד ישלים מילות כאמד"ט שאינן כתובות במפורש במשנה
- התלמיד יזהה את המבנה הפנימי של המד"ט
חזרה לראש הדף
המשנה בהקשר של הפרק והמסכת
להבין את מקומה של המשנה בסידורה בפרק וכן את מבנה הפרקים במסכת.
