אומנות ישראלית

ההיכרות עם מאפייניה של האומנות הישראלית, החל בשורשיה המוקדמים בסוף המאה ה-19 ועד לסצנה העכשווית, מבוססת על ההשפעות של שינויים היסטוריים, חברתיים, פוליטיים ותרבותיים שהזינו אותה ומיוצגים בה. במקביל ייבחנו השאלות אם וכיצד השפיעה האומנות על השיח הפוליטי-חברתי בישראל בתקופות השונות.

מבחינת צורת ההוראה של יחידת חובה חדשה זו, המורים יערכו סקירה מקוצרת של האומנות הישראלית משנת 1900 עד ימינו ויאפשרו לתלמידים ללמוד לעומק מתוך רצף זה בעזרת התמקדות בשלושה עשורים לבחירתם – בפריזמה של דילמות חברתיות וקונפליקטים שעולים מתוך כל עשור. חקר הדילמות יוכל להיעשות בזוגות או בקבוצות, בעוד כל קבוצה מייצגת צד אחר של הקונפליקט בעזרת הצגת עשור אחד מתוך השלושה שלמדו. אופן לימוד זה יקרא "אורטוריום". המושג אורטוריום מבוסס על מבנה חברתי שרווח בעת העתיקה. זהו מקום מפגש שבו מתאספות קבוצה או קהילה, המתנהלות באופן עצמאי. בין חברי הקבוצה מתקיים שיח פורה ולימוד בעל מאפיינים תחרותיים, זאת לצד עזרה הדדית ופרגון (בהשראת הדיאלוגים האפלטוניים והספר "המשתה" לאפלטון).

כדי לפתח בתלמידים יכולות של שיח מילולי ופרזנטציה של תמות רעיוניות, אפשר לערוך דיבייט (ויכוח תחרותי) שיוצג בקבוצות. התלמידים יעלו סוגיה שאותה הם חקרו, באופנים מגוונים ויצירתיים בפני הכיתה או שותפים נוספים מבית הספר, מהקהילה, מהרשות (מומלץ להפוך את האורטוריום ליום שיא של המגמה בכל שנה). מומלץ לאפשר עידוד ביטוי מילולי בהתאם לרצונו של התלמיד: מרתון הרצאות קצרות (פצ'ה קוצ'ה), הקלטת פודקסט וכל אופציה יצירתית שתהיה עידוד ופיתוח של מיומנויות ביטוי דבור.