"לומדים על הראש"

איך הכל התחיל?

יום שבת, טז' כסלו, 29.11.1947 בשעה 10:13 וברדיו משדרים היסטוריה בשידור ישיר: העצרת הכללית של האומות המאוחדות הצביעה בעד התוכנית לחלוקת ארץ ישראל, מה שהוביל להכרזה על הקמת מדינת ישראל בה' באייר התש"ח, 14.05.1948.
דוד בן-גוריון, אז ראש מנהלת העם, בסגנונו הניהולי המיוחד, פותח את יומנו ומכין רשימה לקראת המדינה שבדרך:

ממשלה, שם, בירה, תקציב, משטרה, משדר, צבא, שרותים, פקידות, חוקה, משפט, נמלים, שדות תעופה, מחוזות, כספים, מטבע והמנון.

מעניין באיזו דרך מנהלים המנהיגים בימנו את המשימות שלהם...
ואתם?
מהו הסגנון הניהולי שלכם?

גרין הופך לבן-גוריון

דוד בן-גוריון נולד בפולין בשנת 1886 בשם דוד גרין,
הוא החליף את שמו לדוד בן-גוריון על שם יוסף בן גוריון, אחד ממנהיגי המרד הגדול ברומאים שהחל בשנת 66 לספירה.

תהליך החלפת השם החל בסג'רה, בצורה הדרגתית. בתחילה החליף לגוריון ובהמשך לבן-גוריון (והתעקש על המקף). בפנקס העובדים, כשהגיע לסג'רה הוא חתם דוד גרין, כשעזב, חתם גוריון. כשערך את כתב העת "האחדות", חתם בשם דוד בן-גוריון ונשא שם זה עד מותו.

הוא פעל לכך שאזרחי ישראל כולם יחליפו שמם לשם עברי, הוא כפה זאת על קציני צה"ל, שדרני רדיו וספורטאים המייצגים את ישראל בחו"ל.

תקופת הצנע

לאחר מלחמת העצמאות הגיעו ארצה המוני עולים. העלייה הצריכה מתן פתרונות בנושאי דיור, מזון, בריאות, תעסוקה, חינוך ועוד.

המצוקה הקשה בארץ, מיעוט ההכנסות, הייצור הדל והמחסור בכסף, הובילו את דוד בן גוריון ואת השר דב יוסף (שר האספקה והקיצוב) להכריז על משטר קיצוב וצנע. במסגרת משטר זה חולקו תלושי הקצבה לפי מספר הנפשות במשפחה וגילן.

מומחה אמריקאי לתזונה קבע את התפריט בהתאמה לאקלים הישראלי. בתפריט לא היה חלבון מהחי, אך היו אבקת ביצים ותחליף קפה. משפחה שבנה הגיע לגיל בר מצווה, קיבלה תוספת צנועה מאוד של אבקת ביצים ונקניק לחגיגה.

מומחים טוענים כי בשנתיים הראשונות הציל משטר הצנע את המשק הישראלי אך בהמשך הוא דווקא גרם לעיכוב בהתפתחות המשק.

למשטר הקיצוב בארץ הייתה מטרה נוספת: גיוס האזרחים למטרה משותפת על בסיס שוויון והסתפקות במועט, צניעות שתאמה את אישיותו של ראש הממשלה בן גוריון.

ואף על פי כן: אנו מכריזים בזאת...

השבוע בו הסתיים השלטון הבריטי היה סוער ומרובה קרבות.
מדינות ערב איימו בפלישה אם יכריזו היהודים על הקמת המדינה.
מנהיגות הישוב דנה בשאלה האם לדחות את ההכרזה העל קום המדינה.

משה שרתוק (שרת) דיווח למנהלת העם על עמדת ארה"ב לדחות את ההכרזה ולהסכים לשביתת נשק למשך שלושה חודשים.
גולדה מאיר סיפרה על פגישה קשה עם המלך עבדאללה ואיומו להצטרף לצבאות הפולשים.
ראשי ההגנה הציגו בפסימיות רבה סיכונים וסיכויים.
חרדה אחזה בחלק מחברי מנהלת העם.

ב 12 במאי התכנסה המועצה להחליט האם להכריז על הקמת המדינה.
ברוב של 6 נגד 4 בהיעדרות של 3 חברים, נתקבלה עמדתו של דוד בן גוריון שטען: עכשיו, או לעולם לא!
ב- ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, הכריז בן גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל והשאר היסטוריה 🇮🇱

על האיש שידע שפות ואהב ספרים יותר מכל

בבית בן גוריון בתל אביב יש 20,000 ספרים.

בן גוריון ידע והכיר את מיקומו המדויק של כל ספר בספרייתו העשירה.
הספרים בספריה נכתבו בכ-32 שפות,
מתוכן שלט בן גוריון ב-11 שפות!
בן גוריון היה איש ספר ואהב לעיין בספרי הגות בשפת המקור, לכן למד שפות רבות:
עברית, אנגלית, צרפתית, יוונית, גרמנית, טורקית, ספרדית, רוסית, לטינית, ערבית ואידיש.
חדי העין, יבחינו בוודאי שהשפה הפולנית שמאוד נכחה בחייו בעשרים השנים הראשונות נעדרת מהרשימה, זאת מכיוון שבן גוריון טען שאינו דובר פולנית ולכן לא ניתן למנות אותה עם השפות אותן ידע....

הצוואות של בן גוריון

שתי צוואות כתב בן גוריון: הראשונה, טרם מלאו לו שלושים, כאשר יצא לשרת בצבא הבריטי והשאיר את פולה ההרה, כתב בצוואתו שאם תיוולד להם בת, הוא מבקש לקרוא לה גאולה, אם יוולד בן, הוא מבקש לקרוא לו יריב.
כעבור מספר חודשים, בספטמבר 1918, נולדה גאולה.
דור אחד מאוחר יותר, קראה גאולה לבנה: יריב.
גאולה הייתה אשת חינוך והתלמיד המפורסם ביותר שלה היה הנשיא יצחק הרצוג.
בצוואה השניה, שכתב בזקנתו, ציווה שביתו בתל אביב ישאר למדינה והארכיון שלו יהיה בשדה בוקר.

בן גוריון ואנרגיית השמש

לראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן גוריון, היה חזון שלא הרבה מכירים, קידום ישראל כמובילה עולמית בניצול אנרגיית השמש, את חזונו העלה על הכתב במילים הבאות:
"מקור האנרגיה הגדול והמרשים ביותר בעולם, מקור החיים של כל צמח וחיה, אך עדיין מקור שבו משתמשים, כה מעט כיום, הוא השמש … אנרגיה זו ניתן להמיר לכוח מניע, דינמי וחשמלי, ואפילו לאחר מיצוי כל האורניום והתוריום מפני כדור הארץ, אנרגיית השמש תמשיך לזרום לעברנו כמעט ללא גבול." דוד בן גוריון – 1956
בנסיעה הבאה שלכם דרומה, הביטו במגדל השמש באזור אשלים, ותזכרו מי חלם זאת קודם...

החמ"ל בחדר הילדים

באוקטובר 1956 פרצה מלחמת סיני (מבצע קדש),
בן גוריון קדח מחום ונאלץ להישאר בביתו.
השב"כ בדק וגילה שהחדר של רננה, בתו הקטנה של בן גוריון, הוא הבטוח ביותר להפיכתו לחמ"ל. קיר בטון נבנה מול החלון, טלפון אדום הועבר לחדר והמלחמה נוהלה מחדר הילדים...

התמונה באדיבות בית בן גוריון בתל אביב

המשקל של פולה

גובהו של בן גוריון היה 152 ס"מ ופולה אישתו, אחות רחמניה במקצועה, דאגה שישמור על המשקל.
בכל יום נדרש בן גוריון להישקל במשקל שבתמונה שעמד במטבחה של פולה.
בן גוריון אכל רק את האוכל שהיא בישלה ובכל יום בשעה 13:00 בדיוק התקשרה פולה למשרד ודרשה לשלוח אותו מיד הביתה כי האוכל מתקרר....

התמונה באדיבות אוסף בית בן גוריון

ההשפעות הקולינריות של הראש

אורז בן גוריון
בתקופת הצנע האורז היה יקר מדי, בן גוריון פנה לחברת "אוסם" וביקש לייצר תחליף לאורז המבוסס על חיטה. בתחילה הפתיתים היו בצורת אורז ומכאן שמם.

פלאפל המבוסס על חומוס בלבד
הפלאפל נחשב עממי, זול וזמין. בשל העלייה הגדולה מעיראק והידיעה כי רבים מהם סובלים מרגישות לפול, ביקש בן גוריון שהפלאפל בארץ יוכן מחומוס בלבד וללא פול כמקובל ברוב מדינות המזרח התיכון.

שלושה מקומות חשובים ששמם הוחלף בעקבות מותו של דוד בן גוריון בשנת 1973

שדרות קרן קיימת לישראל, שם נמצא ביתו של דוד בן גוריון בתל אביב, הפכו לשדרת בן גוריון בשנת 1974.

אוניברסיטת הנגב בבאר שבע הפכה לאוניברסיטת בן גוריון בנגב בשנת 1974

ושדה התעופה לוד הפך לשדה התעופה בן גוריון שבוע לאחר מותו.

"אנו מכריזים בזאת"

בשנת 1947 פנה דוד בן גוריון לדמוגרף של ישראל, פרופסור רוברטו בקי, פרופסור לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים,
וביקש אותו לבדוק סיכויי הצלחה להקמת מדינת ישראל.
הפרופסור חישב ואמר כ בשנת 2000 יהיו בישראל רק 1,600,000 (מיליון ושש מאות אלף) איש והמליץ לא להקים מדינה....
בן גוריון בחר לא להקשיב לו....