על מגוון הזהויות שכל אדם נושא עימו נכתב רבות לא רק בהקשרים פסיכולוגיים, מנטליים, רוחניים ואישיים, אלא גם בהקשרים חברתיים ופוליטיים .
באופן כללי ניתן לציין מספר זהויות רלוונטיות לדיון זה:
זהות לאומית – העם או הקבוצה הלאומית אליה אדם מרגיש שייכות (בהקשר שלנו: ערבי, פלסטיני, יהודי)
זהות תרבותית – הסביבה התרבותית אליה אדם מרגיש שייכות (בהקשר שלנו למשל : תרבות מערבית מול תרבות מזרחית, זהות פרטיקולרית מול זהות אוניברסלית , זהות מודרנית מול זהות מסורתית וכו')
זהות דתית – הדת או האמונה אליה אדם מרגיש שייכות (מוסלמי, נוצרי, דרוזי, יהודי)
זהות אזרחית – המדינה אליה אדם מרגיש שייכות (ישראלי)
זהות מקומית – האיזור הגיאוגרפי בעל מאפיינים ייחודיים אליהם אדם מרגיש שייכות (זהות של תושבי הגליל, תושבי הדרום וכו')
יש קשרים רבים בין סוגי הזהויות הללו , הם אינם חופפים באופן מוחלט.
בהקשר של המצב בישראל מתחדד הצורך לעסוק בנושא הזהות, ממספר סיבות:
- חלק ניכר מהקונפליקטים בהם נמצאת החברה בישראל מקורם בהתנגשות בין זהויות. לעיתים המדובר בזהויות של אנשים שונים (למשל – יהודים מול ערבים, דתיים מול חילוניים, בכלל זה ניתן לציין גם ערבים-חילוניים מול ערבים-מוסלמים-דתיים) . לעיתים מדובר בהתנגשות בין זהויות שונות של אותו אדם או של אותה קבוצת אנשים. התנגשות מסוג זה מאפיינת במיוחד את הערבים הפלסטינים בישראל. סוג ההתנגשות ואף הקרע הפנימי שרבים מדווחים עליו הוא המתח בין זהותם האזרחית (כישראלים) לבין זהותם הלאומית (כערבים / פלסטינים) .
- המתח בין זהויות שונות אינו רק ברמת האדם הבודד (היחיד, האינדיבידואל) אלא גם ברמה הקבוצתית-קולקטיבית. מכאן נובעות גם רבות מההתנגשויות והמתחים בין קבוצות אוכלוסיה, ברמה החברתית.
- מתקיים קשר ישיר בין המתח הפנימי בין זהויות שמרגישים אנשים שונים ברמה האישית שלהם, לבין המתחים הפוליטיים ברמת המדינה כולה. למעשה גם מדינת ישראל עצמה והחברה הישראלית נמצאות במתח מתמיד בין זהויות, ובמאבק מתמשך על הגדרת זהות. המדינה הגדירה את זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
- קביעה זו נתונה לאתגרים מתמידים מכיוונים שונים . חלק מהאזרחים שואפים שתהיה זו מדינה יהודית בעיקר או בלבד, אחרים שואפים שתהיה זו מדינה דמוקרטית בלבד, אחרים רואים סתירה בין שני המרכיבים וקבוצה אחרת רואה אפשרות להרמוניה בין שני המרכיבים.
כל המתחים הללו בין זהויות אינם רק בשדה התיאוריה הפוליטית והחברתית, אלא באים לידי ביטוי באופן יום-יומי במדינה, בחברה, ובקרב אנשים שונים (בכללם, כמובן, גם בני הנוער).
העיסוק והטיפול בקשיים הנובעים ממשברי זהות או מהתנגשות מתמדת בין זהויות, וליבונם חייבים, לכן, להתבסס גם על הבנה של הרקע התיאורטי של נושא זה. הבנה של הרקע מאפשרת "לקרוא בשם" (כלומר – להשתמש במושג שיש בו רמה של הכללה) לתחושות, לרגשות ולקשיים שאנו חווים.
יחידת הלימוד נכתבה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" אך היא מתאימה לכל המצבים הקונפליקטואלים
יעדים ומסרים מרכזיים:
- לאפשר למורים זמן ומקום לבטא את רגשותיהם נוכח האירועים האחרונים על מנת שיוכלו להכיל ולכוון את השיחות עם התלמידים.
- לאפשר זמן ומקום לתלמידים להתבטא ולהגיב באופנים שונים על האירועים האחרונים.
- לבנות כללים לשיח מוגן בנושאים קונפליקטואליים.
- ליצור תנאים של הקשבה למגוון של קולות בכיתה.
- לאפשר דיון בזהות של ערבים פלסטינים שגרים בישראל ועל היחסים בין הזהויות השונות.
- לברר ולהבהיר מושגים של ניהול חיים בין זהויות שונות, שאלות של שייכות וזהות.
- לבדוק את הגבול בין חופש הבעת דעה וביטוי עמדות מנוגדות לבין שימוש באלימות ואי-ציות לחוק.
- לאמן את התלמידים ביצירת דיאלוגים ככלי מועדף בפתרון קונפליקט.
- לחזק את תחושת המסוגלות של התלמידים להצליח ולהגשים את עצמם בדרך חיובית.
- להגביר את מעורבות התלמידים בכל הקשור לסיוע ולתמיכה ממשית בתושבים הנפגעים בעזה ומאידך בקיום מפגשים ופעולות לחיזוק החיים המשותפים בארץ של יהודים וערבים.
