חפש ב:

רציונל, מטרות ועקרונות פדגוגיים לתוכנית חינוכית בנושא השואה

חזרה

"כל עוד לא מאוחר, עלינו להגיע להכרה שהשואה איננה האובססיה של שארית הפליטה וההתייחדות עם ששת מיליוני הקורבנות ולקח התקופה הם לא עניינם של אלה בלבד שחזו את הנוראות מבשרם, אלא חלק מהזיכרון הקיבוצי הארוך של עם ישראל, ומקומה של השואה הוא בתודעה ההיסטורית של כל דור יהודי באשר הוא".

אבא קובנר, לעכב את הקריעה, תל אביב 1998, עמ' 164

רציונל

סיפור שואת העם היהודי הוא אחד מרגעי השפל בתולדות האנושות וראוי שיילמד ויועבר מדור לדור, בבחינת "והגדת לבנך", בכל מקום שבו שואפים לחנך לחברת מופת ערכית, חברה שבה הקבלה והחמלה, הדאגה לאחר, כבודו ושוויון ערכו עומדים כנר לרגליה.

השואה ותודעתה הפכו לחלק בלתי נפרד מן הזהות היהודית, הישראלית והאנושית. תלמידים בארץ, בהיותם חלק מהחברה הישראלית, חשופים לנושא השואה מגיל צעיר, והוא מלווה אותם בכל שנות התבגרותם. פעמים רבות החשיפה איננה מבוקרת, ולכן העיסוק בנושא במסגרות החינוכיות יסייע לילדים לעבד בצורה מיטבית את התכנים הלא פשוטים (כגון סוגיית הרשע בעולם, שנאה, צביעות, שקר, התמודדות האדם בדחף תוקפני בלתי נשלט וכו').

כדי להגיע אל המשמעויות הערכיות יש לטוות את הסיפור האנושי, להכיר את מה שאבד: קהילות, משפחות, אנשים ונכסי תרבות. יש להעמיק בסוגיה כיצד התמודדו בני אדם בתקופת השואה, במה התחבטו, מול אילו דילמות עמדו ומדוע בחרו כפי שבחרו, ולחשוף את כוחות הנפש ורוח האדם שנתגלו בתקופה זו. כמו כן יש לעסוק במנעד הבחירות וההתנהגויות של בני האדם: הפושעים הנאצים והמסייעים בידם, העומדים מהצד, ומן העבר השני חסידי אומות העולם – על המשמעויות האתיות הגלומות בנושאים אלו. לבסוף יש לבחון מה אפשר ללמוד מתהליך החזרה לחיים של הניצולים ותרומתם להקמת המדינה. כל זאת מתוך התייחסות אל ההקשר ההיסטורי.

מערכת החינוך שוקדת החל מן הגיל הצעיר לחנך ילדים על מורשתו של העם, ההיסטוריה, התרבות ובתוכה החגים, המועדים וימי הזיכרון, חלק בלתי נפרד מההוויה החינוכית. השואה שנוכחותה מורגשת בזהות הישראלית, היהודית והאוניברסלית מחייבת את אנשי החינוך לחשוף את הנושא באופן מבוקר ולהתאימו לגיל.

חזרה לראש הדף

מטרות-על

מטרות-על
  • חיזוק ערכים הומניסטים כלל אנושיים
    חיזוק ערכים יהודיים
    הדגשת גילוייה של רוח האדם בשואה וביטוייה בתחומי היצירה, התרבות, ההגות והאומנות
  • מחויבות להמשך קיומו של העם היהודי
  • הכרת סיפור השואה
  • הכרת העולם היהודי שאבד
  • יצירת אמפתיה כלפי קורבנות השואה
  • טיפוח רגישות אנושית
  • העצמת תחושת המסוגלות העצמית באמצעות כלים קוגניטיביים ורגשיים להתמודדות עם סיפור השואה.
  • חיזוק החברה הדמוקרטית, ערכי הסובלנות והרגישות לאחר בחברה מתוך שאיפה לכינון חברת מופת
  • מחויבות למאבק בגזענות
  • מחויבות לקיומה של חברה יהודית ודמוקרטית
חזרה לראש הדף

עקרונות פדגוגיים כלליים

עקרונות פדגוגיים כלליים

1. היערכות מטרימה של בית הספר עם צוות המורים: המפגש עם נושא השואה עשוי להעלות תכנים רגשיים מתוך עולמו הפנימי והאישי של איש החינוך, לכן חשוב שבטרם יעסוק המחנך בתיווך נושא השואה לילדים יעבור הוא עצמו תהליך הכנה. תהליך זה ייתן מקום לעיבוד רגשי מחד גיסא וליצירת בסיס ידע שעליו מסתמכת הפעלת התוכנית מאידך גיסא. (באחריות מנהל בית הספר לקיים את מפגש ההכנה עם המורים. את המפגש ינחה הפסיכולוג והיועץ של בית הספר לשם עיבוד רגשי. כמו כן יוקדש בו מקום להרחבת בסיס הידע של המורים על ידי אדם מהצוות החינוכי או מחוצה לו בעל היכולת המקצועית לעשות זאת.)

2. העיסוק בנושא השואה במערכת החינוך יאורגן ספירלית החל מגיל הגן ועד לחטיבה העליונה, על פי ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של הילד והנער: עולמו של הילד וסביבתו הקרובה, המשפחה וסביבתה בשואה, הקהילה, העם והסיפור האנושי הכללי. תוכנית ספירלית תעניק למורה את היכולת לדעת לְמה נחשפו תלמידיו בעבר ולבנות נדבך בנושא מתוך מודעות לרצף החינוכי והלימודי.

3. התוכנית תילמד מתוך מתן עוגנים רגשיים המשרים ביטחון ומפתחים תחושת מסוגלות. העוגנים יבואו לידי ביטוי בדמות המורה המלמד ובבחירת התוכן הנלמד:
א. לשם יצירת תחושת ביטחון וכדי להבטיח רצף חינוכי וערכי, את התהליך יובילו מחנכים בעלי קשר משמעותי וקבוע עם התלמידים או מורים משמעותיים לתלמידים.
ב. העיסוק באובדן, במוראות השואה ובשיטה הנאצית ייעשה על פי היכולת הרגשית והקוגניטיבית של הלומד ובהקפדה על הימנעות מתיאורים גרפיים בוטים, מזוועות ומשימוש בהדמיות.

4. לימוד נושא השואה ייעשה בדגש על היבטים של תעצומות נפש, רוח האדם ונטיעת התקווה והשאיפה לעולם טוב יותר.

5. הלימוד ייעשה מתוך עיגון התכנים בהקשרי מקום וזמן והצגת מורכבות הסוגיות הנדונות.

6. יושם דגש על אסטרטגיות הוראה, כלים ותכנים מתחומי האומנויות ויצירוֹת ספרותיות – עדות לרוח האדם ובסיס ללמידה משמעותית של השואה ולעיבוד החוויה הרגשית. הוראת הנושא תיעשה במגוון דרכי הוראה בין תחומיים כדי לאפשר הבנה עמוקה יותר לצד רלוונטיות ללומדים.

חזרה לראש הדף

ארגון תוכני הלימוד

ארגון תוכני הלימוד

1. כל שלבי הלימוד יעסקו בארבעה נושאים מרכזיים (כל אחד מנושאים אלו יותאם לגיל התלמידים):

א. העולם היהודי לגווניו ולקהילותיו בטרם שואה

ב. הסיפור האנושי בשואה (רוח האדם):
I. התמודדות יהודית בתקופת השואה
II. חסידי אומות העולם, העומדים מהצד ועד לנאצים ולמסייעים בידם

ג. החזרה לחיים

ד. מושגי יסוד

2. כל אחד מהנושאים בתוכנית יילמד ספירלית בכל שלבי הגיל על פי ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של התלמידים כמפורט להלן.

*עולמו של הילד וסביבתו הקרובה: בחטיבה הצעירה ילמדו התלמידים את נושא השואה מתוך התמקדות בסיפורו של היחיד בדגש על 'עוגנים רגשיים' שיקלו על ההתמודדות. בעזרת המפגש עם דמות מרכזית אחת תיווצר אמפתיה שתאפשר להכיל את הנושא ולפגוש מושגי יסוד ראשוניים.

  • המשפחה וסביבתה בשואה: בשלב השני יורחב המעגל אל סיפורה של המשפחה. ההיכרות עם עולמה של המשפחה בשואה מרחיבה את העיסוק בנושא לדמויות נוספות וללימוד על אינטראקציות בין אנשים בתקופה קשה זו. כל זאת מתוך התייחסות למגוון הערכים שמושג זה המשמעותי לילדים מכיל בתוכו.
  • הקהילה: לקראת חטיבת הביניים יתווסף מעגל הקהילה אשר יאפשר את הרחבת הפריסה הגאוגרפית של סיפור השואה. כמו כן הוא יפגיש את התלמידים עם גורלן השונה של קהילות ועם התמודדות היהודים עם התמורות שחלו בחברה ובקהילה הסובבת אותם. בד בבד אפשר בשלב זה לעסוק בנושאים קונקרטיים פחות ולהרחיב את העיסוק בשאלות של זהות ומורשת, במרכיביהן וביחסי הגומלין שבין האדם לחברה הסובבת אותו.
  • העם והסיפור האנושי הכללי: בתיכון יתקיים תהליך של העמקת הידע ההיסטורי במבט בין-תחומי מתוך סינתזה עם נושאים ערכיים והדילמות העולות מהם ומפגש עם שאלות אקוטיות של זהות יהודית ומוסר אנושי כגון היחיד והיחד ובין שבר להמשכיות.

3. התוכנית תאורגן בבתי הספר בהיקף של 20-10 שעות בשנה לפי גיל.

התוכנית תילמד לצד פרק השואה בתוכנית הלימודים בהיסטוריה בכיתות יא-יב הכולל תמונה היסטורית רחבה ומגובשת.

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.