יום להנצחת זאב ז'בוטינסקי במערכת החינוך, 5.1.2023, י"ב בטבת

זאב ז'בוטינסקי – איש חזון ומעשה, מייסד זרם הציונות הרוויזיוניסטית, מנהיג רבגוני, ראש בית"ר, מצביא האצ"ל, מחולל הגדודים העבריים, מייסדו ומפקדו של כוח ההגנה העצמית בירושלים בפרעות תר"ף ואבי תפיסת הצבאיוּת העברית ו'קיר הברזל'; מהלוחמים על השפה העברית ומראשוני הלוחמים למען זכויות נשים ומעורבותן בכל תחומי החיים עוד בתחילת המאה ה־20; נחשב לאבי מדינת הרווחה בזכות תפיסתו החברתית-כלכלית של "חמשת המ"מים"; איש רוח, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם ויזם לאומי, חברתי ופוליטי.
רקע: בשנת 2005 תשס"ה התקבל בכנסת חוק זאב ז'בוטינסקי. מטרות החוק: "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני". על פי החוק תציין מערכת החינוך את יום זאב ז'בוטינסקי בכל שנה ביום י"ב בטבת. ביום זה מומלץ להקדיש בבתי הספר זמן ללימוד פועלו וחזונו הציוני של זאב ז'בוטינסקי.

פועלו של ז'בוטינסקי: זאב ז'בוטינסקי, מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי ומתרגם, היה איש רב-פנים ופעלים. בעקבות הפרעות בקישינב (1903), הגיע להכרה כי אין לעם היהודי פתרון בגולה אלא רק בהקמת מסגרת מדינית בארץ ישראל וכי יש לפעול לאלתר להפצה ולמימוש של רעיון ההגנה היהודית עוד בגולה. שתי תובנות אלה הנחו אותו בפעילותו הציונית ולאורן הצליח לסחוף דור שלם של יהודים ברוסיה, בהביאו להם את בשורת התחייה הלאומית.
ז'בוטינסקי נאבק להקמת בתי ספר עבריים בגולה שבהם תשלוט השפה העברית. הוא פעל להקמת אוניברסיטה עברית בארץ ישראל שבה, לפי חזונו, ילמדו אלפי תלמידים. כמו כן גיבש משנה סדורה חברתית-כלכלית בדבר בניית חברה מתוקנת בארץ הנביאים.
נאמן לאמונתו כי יהודים צריכים להשתתף בהגנה עצמית, פעל ז'בוטינסקי בנחישות למען הקמת הגדוד העברי הראשון. מדובר בלגיון יהודי שפעל במלחמת העולם הראשונה במסגרת הצבא הבריטי למען שחרור ארץ ישראל מידי התורכים. ז'בוטינסקי אף התגייס לאחד הגדודים הללו ושימש בו קצין. בגדודים אלה חברו בפעם הראשונה אישים שלימים יעמדו בראש הגנת היישוב היהודי והמדינה שבדרך כגון דב הוז, אליהו גולומב ויעקב דורי. כמו כן ארגן את הגנת ירושלים בימי פרעות הדמים בשנת תר"ף (1920) ועמד בראשה ושימש מפקד הארגון הצבאי הלאומי, האצ"ל.
ז'בוטינסקי היה מנהיג ציוני מוכר, חבר ועד הצירים וההנהלה הציונית וממייסדי קרן היסוד. ב־1923 פרש מהנהגת התנועה הציונית, הוא הקים את תנועת הנוער בית"ר שנועדה לחנך את הנוער ברוח לאומית וצבאית ואת ברית הציונים הרוויזיוניסטים שדגלה בהקמת מדינה עברית בארץ ישראל לאלתר. מאוחר יותר ייסד את ההסתדרות הציונית החדשה.
ז'בוטינסקי צפה את השואה הקרבה וקרא לפינוי מהיר ומאורגן של יהודי אירופה מארצות הגלות לארץ ישראל, באומרו כי "אם היהודים לא יחסלו את הגולה, הגולה תחסל אותם".
מן הראוי שבני הנוער המתחנכים במערכת החינוך בישראל יכירו את דמותו ואת משנתו של זאב ז'בוטינסקי, מגדולי ההוגים של המחשבה והמעשה הציוני. רבות מהשאלות העומדות במרכז השיח הציבורי בימינו העסיקו את ז'בוטינסקי ובדבריו אפשר למצוא חיוניות ואקטואליות כאילו נכתבו זה עתה.

חוק הכנסת קובע את מטרותיו של יום זה:
"להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני" (התשס"ה-2005).
אנו ממליצים למנהלי בתי הספר ולמורים לעסוק בפועלו ובחזונו של זאב ז'בוטינסקי ולהקדיש לנושא לפחות שתי שעות לימוד. הפעילות תיעשה במסגרת בית הספר והכיתה ותכלול גם קיום טקסים העוסקים במשנתו של ז'בוטינסקי ובמורשתו.