הבלגה או תגובה: איך קוראים טקסט מעצבן?

איך מחנכים לסובלנות ולריבוי דעות? למשל על ידי קריאה מונחית של טקסט מקצועי מעצבן

אחת הדרכים לטפל בהיבטים חברתיים ורגשיים אצל תלמידים מחוננים היא שימוש בדיון קוגניטיבי שמעלה צורך בהתנהגות חברתית או רגשית רצויה. כך קשה לדבר עם התלמידים על צורך בסובלנות ועל מתן לגיטימציה לריבוי דעות. ואולם קל ליצור מצב שמחייב אותם להתמודד עם דעות אחרות ולבחון את דרך ההתמודדות הטובה ביותר.

 
לשם כך נבחר קונפליקט שיש בעבורו מקורות טובים (האירוע שנבחר כאן הוא הוויכוח על הבלגה או תגובה במסגרת תוכנית הלימודים בהיסטוריה בכיתה י"א בחינוך הממ"ד).

 
לקראת הפעילות התבקשו התלמידים לנקוט עמדה ואחר כך לקרוא מקור הנוגד את דעתם ולהשיב לו בכתב.
הדיון במליאה מתחיל בשאלה: "איך זה לקרוא טקסט מעצבן?" (התגובות נעו בין "מעצבן!" ל"אילו שטויות הוא כתב" ועד "ממש פחדתי שהוא ישכנע אותי").

נקודות לדיון:

• האם מותר להתייחס לעמדת הכותב כאל שטויות? האם זה כדאי?
• מה גרם ל"כמעט השתכנעתי" ומדוע מפחיד להשתכנע? מתי כדאי להיות פתוחים לשכנוע?
• מהי עמדת הכותב ואילו טענות העלה להנמקת עמדתו? האם הנימוקים אכן מבססים את העמדה? (כאן נעשית הפרדה בין הכתיבה העניינית לבין העמדה)
• ממה נובעת המחלוקת – מהבנת המציאות, מעמדות קודמות, ממחלוקת של תפיסת עולם עקרונית?

מאחר שמדובר בתלמידים מחוננים ומצטיינים, ההנחה הייתה שהם מבינים את הקונפליקט ואת הטקסטים, ואין צורך לוודא הבנה; למעשה 'נוצל' השיעור המקצועי להטמעת כלים לשיח סובלני ומכבד.

השיעור פורסם בפעם הראשונה במאגר הידע מחוננט.

> מערך שיעור: איך קוראים טקסט מעצבן? – רחל ארליך