הכיתה ההפוכה

מודל "הכיתה ההפוכה" מעודד למידה עצמאית של הידע הבסיסי ומאפשר תירגול ויישום בכתה

מודל "הכיתה ההפוכה" הוא מודל ההופך את סדרי הלמידה המקובלים. בשיעור רגיל התלמידים לומדים את הידע בכיתה, ומקבלים שיעורי בית לתרגול וליישום של מה שלמדו בכיתה. מודל "הכיתה ההפוכה" הופך את הסדר: התלמידים לומדים בבית לפני השיעור את הידע הבסיסי, והזמן בכיתה מנוצל לתרגול, ליישום ולדיוני עומק.
מודל זה מתאים להוראת מחוננים ומצטיינים מכמה סיבות:
הוא מעודד למידה עצמאית ומאפשר למידה ממגוון מקורות ותחומים לבחירת התלמידים או להכוונת המורה; הוא מזמן דיונים וחשיבה מסדר גבוה במהלך השיעור.

איך עושים את זה?

1. מכינים חומר ללמידה עצמית של התלמידים כמבוא לשיעור. כדאי לתת לתלמידים בחירה בין שניים או שלושה מקורות: סרטון, ספר הלימוד, אנציקלופדיה או מאמר. שימו לב: אין צורך שכל המידע יופיע בכל המקורות. דווקא המגוון יכול להיות מעניין יותר בשיעור. אם חסר מידע בסיסי, נשלים אותו בשיעור.
2. נותנים שאלה או שתיים כדי למקד את התלמידים בידע שחשוב שידעו. אפשר לבקש שיכתבו במחברת, אפשר להפנות לטופס גוגל או לאמצעי דיגיטלי אחר שישמש לתשובה על השאלות. כך נדע שהכיתה אכן מגיעה מוכנה ומכוונת לשיעור.
3. מבססים את השיעור על שאלה גדולה שכדי לענות עליה יש צורך במידע שלמדו בבית ובמידע נוסף שנלמד בכיתה.

מתי כדאי?

מודל הכיתה ההפוכה מתאים כאשר יש מידע בסיסי המתאים ללמידה עצמית. כך אפשר לפנות מקום ללימוד מעמיק בכיתה: כאשר רוצים לבסס דיון מעניין על עובדות שיש ללמוד, התלמידים ילמדו אותן בבית, ובכיתה יישאר מקום לדיון.
המודל מתאים גם כשמלמדים חומר המצריך תרגול. עדיף שהתלמידים ילמדו בבית ויתרגלו בכיתה. כך יוכלו המורים לראותם בזמן התרגול, להבחין בקשיים, להבינם ולפתור אותם במהלך השיעור.

• בסרטון זה מסביר אביב צמח את המודל הבסיסי של הכיתה ההפוכה