מחקרים נבחרים אשר התפרסמו בנושאים הקשורים למדיניות ומחקר בחינוך המדעי, מבחנים בינלאומיים בתחומי המדעים, המשך לימודים ותעסוקה לאחר המסגרת הבית ספרית. רוב המחקרים המוצגים הינם קישורים לאתרים חיצונים שאינם אתרי משרד החינוך.
ידע אפיסטמי ומהות המדע: איך לפתח ולהעריך ידע אפיסטמי
מרצ'י אדרי, פרופ' יהודית דורי, ד"ר עירית ששון
הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון. 2020.
סקירה: "כיצד לומדים מדעים במדינות שונות בעולם?"
ד"ר רחל ממלוק-נעמן, פרופ' רון בלונדר
המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, מרכז מורי הכימיה.
גישות להוראת מדע לתלמידים מתקשים ולתלמידים ממצב חברתי-כלכלי נמוך בחטיבת הביניים.
ד"ר אורנית ספקטור-לוי, ד"ר מרב יפרח, ד"ר תמי לוי נחום, הגב' אושרה אלוני. בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן. 2019.
סקירת ספרות מנקודת מבט אוניברסלית וישראלית.
פרקטיקות במדע וטכנולוגיה נספח H של ה- NGSS
הבנת המפעל המדעי: הבנת טבע המדע במסגרת הסטנדרטים המדעיים של הדור הבא.
תורגם על-ידי יורם אורעד וד"ר רוחמה ארנברג. משרד החינוך.
פרקטיקות במדע וטכנולוגיה נספח F של ה-NGSS
תורגם על-ידי יורם אורעד וד"ר רוחמה ארנברג. משרד החינוך.
מיומנויות המאה ה- 21 ללמידת עומק
סיכום ועריכה ד"ר גילמור קשת, ד"ר רוחמה ארנברג. משרד החינוך. 2019.
עתיד החינוך והמיומנויות: פרויקט חינוך 2030 (תרגום של מסמך OECD 2030)
תורגם על-ידי יוזמה מרכז לידע ומחקר בחינוך. אקדמיה הלאומית למדעים. 2019.
”מטרת הפרויקט ”עתיד החינוך והמיומנויות לשנת 2030" היא לעזור למדינות למצוא תשובות לשתי שאלות מרחיקות לכת:
- אילו מיומנויות, ידע, גישות וערכים דרושים לתלמידים כבר היום כדי לשגשג ולעצב את עולמם?
- כיצד יכולות מערכות הלמידה לפתח את המיומנויות, הידע, הגישות והערכים הללו באופן אפקטיבי?
תפיסות שגויות והוראת הביולוגיה
רות אמיר, אורה הירש. המרכז להוראת המדעים האוניברסיטה העברית ירושלים. 2000.
חינוך סביבתי במערכת החינוך בישראל
הכנסת-מרכז המחקר והמידע. 2020.
פדגוגיות חדשניות 2017
דרכים חדשניות ללמוד, ללמד ולהעריך מדריך לאנשי חינוך וקובעי מדיניות.דוח חדשנות מס' 6.
האוניברסיטה הפתוחה (אנגליה)
המלצות לתוצאות הלימוד המצופות עבור תכנית הלימודים במעבדה לתלמידי תואר ראשון בפיזיקה
תרגום מתוך: AAPT Recommendations for the Undergraduate Physics Laboratory Curriculum.
(תורגם על ידי יורם אורעד)
גישות להוראת מדע לתלמידים מתקשים ולתלמידים ממצב חברתי-כלכלי נמוך בחטיבת הביניים.
ד"ר אורנית ספקטור-לוי, ד"ר מרב יפרח, ד"ר תמי לוי נחום, הגב' אושרה אלוני. בית הספר לחינוך
אוניברסיטת בר אילן. 2019.
סקירת ספרות מנקודת מבט אוניברסלית וישראלית.
אסטרטגיית-על למדינת ישראל- עיונים וכיוונים.
ארד עוזי , שטרום דרור , תדמור זאב .מוסד שמואל נאמן. 2017.
גיבוש תכנית לאומית "לאסטרטגית על למדינת ישראל" שער 3 מדע טכנולוגיה וחינוך (עמ' 160) -מציג תובנות באשר לחסמים הקיימים והצפויים בתחומים המרכיבים את המערך המדעי-טכנולוגי של מדינת ישראל.
דו"ח הערכה –הוראת הפיזיקה בישראל תמונת מצב מהשנים: 2001, 2010, 2012 .
עידית מני איקן, דנה רוזן, ציפי בשן. מכון סאלד. 2017.
תמונת מצב מקיפה על לימודי הפיזיקה ברמת 5 יח"ל מנקודות מבט שונות של תלמידים, מורים, מנהלים ואנשי מפתח מהצבא, מהאקדמיה ומההייטק המעורבים בתחום.
מחר 98 – הדוח הועדה העליונה לחינוך מדעי טכנולוגי.
משרד החינוך. 1992.
סוד המצוינות
נעמה בר־און. מכון וויצמן וקרן טראמפ. 2015.
מורים מצוינים למקצועות המדע והמתמטיקה בישראל-עמדות, תפיסות וצרכים ביחס לחינוך מדעי בישראל.
גישה מערכתית בהוראת מדעים - תאוריה, יישום והערכה של התנסות מורי "מדע וטכנולוגיה" בנושא: מסיסות
אורית הרשקוביץ, יהודית דורי.
הערכת אשכול תוכניות "הוראה פלוס" להכשרה קלינית למורים.
ממצאי ביניים.
עידית מני -איקן, טל ברגר טיקוצ'ינסקי, ענת מרמור. מכון סאלד. 2016.
מחקר הבוחן את אשכול תכניות "הוראה פלוס", את העמידה ביעדים ואת התהליכים השונים שעוברים בה הסטודנטים להוראה ואת תהליכי השתלבותם של הבוגרים במערכת החינוך.
מצוינות במתמטיקה בחברה הערבית.
עידית מני -איקן, פאדיה נאסר אבו - אלהיג'א, דנה רוזן וציפי בש. 2016.
מחקר הבוחן היבטים שונים המאפיינים את לימודי המתמטיקה ברמת 5 יח"ל בחברה הערבית בישראל.
הוראת המתמטיקה בישראל ברמת 5 יחידות לימוד ממצאי סקר מורים וקבוצות מיקוד.
עידית מני - איקן, דנה רוזן. מכון סאלד. 2015.
תמונת מצב על הוראת המתמטיקה ברמה של 5 יח"ל בישראל בעקבות סקר וקבוצות מיקוד למורי המתמטיקה.
פריסת האיכות של מורים במערכת החינוך ומדידת שינויים באיכותם על פני זמן.
דוד מעגן. לשכה מרכזית לסטטיסטיקה. 2017.
המסמך בוחן -האם מערכת החינוך השכילה לנצל הזדמנות ייחודית זו לשיפור איכות כוח-האדם המגויס למערכת, באופן המאפשר לזהות עלייה באיכות המורים במערכת החינוך.
דרכי גיוס מורים להוראת המתמטיקה והמדעים.
לאה פס, חיים לפיד. קרן טראמפ.
דוח קבוצות מיקוד.
תלמידים וכוחות ההוראה במדעים בפילוח גיאוגרפי.
הכנסת. מרכז המחקר והמידע. 2014.
נתונים על תלמידים ועל כוחות הוראה בארבעה מקצועות מדעיים (מתמטיקה, ביולוגיה, כימיה ופיזיקה), בחלוקה לפי אזורים גיאוגרפיים.
מחסור במורים.
הכנסת. מרכז המחקר והמידע. 2013.
נתונים על המחסור במורים בישראל בשנים האחרונות.
כוחות הוראה במקצועות המדעים והטכנולוגיה.
הכנסת. מרכז המחקר והמידע. 2012.
נתונים על מורים במקצועות המדעים והטכנולוגיה.
Developing Great Subject Teaching
Philippa Cordingley at.al .2018.
תהליכי התפתחות מקצועית באנגליה.
Developing Great Teaching Lessons from the international reviews into effective professional development
Cordingley, P.at.al .Teacher Development Trust .2015.
תהליכי התפתחות מקצועית בעולם.
The Two Purposes of Teacher Evaluation
Robert J. Marzano. EL .2012.
הערכת מורים.
Does It Make a Difference? Evaluating Professional Development
Thomas R. Guskey. EL .2002.
הערכה של פיתוח מקצועי.
דוח הועדה להגדלת כוח אדם אקדמי במקצועות טכנולוגיה עילית (היי-טק).
המועצה להשכלה גבוהה, הועדה לתכנון ותקצוב. 2018.
חינוך מהנדסים במאה ה-21: היבטים גלובליים ונגזרות למדינת ישראל.
פרופ' ארנון בנטור, ד"ר אביגדור זוננשיין, תמר דיין . מוסד שמואל נאמן - הטכניון. 2018.
נתונים על השכלה גבוהה תשע"ז.
המועצה להשכלה גבוהה. 2016.
האתגרים המרכזיים של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.
האם קיים מחסור בבעלי תארים אקדמיים במדע וטכנולוגיה?
פרופ' בנימין בנטל , פרופ' דן פלד. מוסד שמואל נאמן הטכניון, 2016.
סטודנטים לתואר ראשון בפילוח לפי תחום לימודים ומצב חברתי-כלכלי.
הכנסת. מרכז המחקר והמידע. 2016.
נתונים על התפלגות הסטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה לפי תחום לימודים ומצב חברתי-כלכלי.
תכנון כוח אדם לשוק העבודה העתידי.
הכנסת. מרכז המחקר והמידע. 2016.
תכנון שוק העבודה העתידי בטווח הקצר ובטווח הבינוני ארוך.
אתגרים בהשתלבות חרדים בלימודים אקדמיים.
איתן רגב. מכון טאוב. 2016.
החשיבות של היקף לימודי המתמטיקה בתיכון ללימודים אקדמיים ולקריירה.
אייל קמחי ואריק הורוביץ. מרכז טאוב. 2015.
ההשפעה של היקף לימודי המתמטיקה בתיכון על שיעורי תעסוקה וגובה ההכנסה בישראל.
מקצועות בסיכון: מגמות המחשוב בשוק העבודה בישראל.
שביט מדהלה בריק. מרכז טאוב. 2015.
מיפוי שוק העבודה בישראל לפי רמת הסיכון של מקצועות להפוך לממוחשבים עקב שימוש בטכנולוגיה תחליפית.
המיון בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה וסוגיית הבחינה הפסיכומטרית.
הכנסת. מרכז המחקר והמידע. 2014.
נתונים על הבחינה הפסיכומטרית ושיטות מיון חלופיות בקבלה לאוניברסטאות. סקירה המשווה את תנאי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה במדינות בעולם.
שינוי שיטת הבונוסים לציוני הבגרות בקבלה לאוניברסיטאות.
הכנסת. מרכז המחקר ומידע. 2011.
מידע על מבנה בחינות הבגרות והשינוי בשיטת הבונוסים בקבלה לאוניברסיטאות.
תרומתו של חינוך תיכוני מקצועי לעומת עיוני להשכלה ולהצלחה בשוק העבודה.
נעם זוסמן, שי צור. בנק ישראל חטיבת המחקר. 2010.
תרומת הלימודים התיכוניים בנתיב מקצועי לעומת הלימודים בנתיב עיוני לרכישת השכלה ולהצלחה בשוק העבודה.
The effect of high school courses on earnings
Heather Rose and Julian R. Betts .2006.
הערכת השפעת שיעורים במתמטיקה בתיכון על רמת השכר של התלמידים בחלוף עשור.
Is There a Causal Effect of High School Math on Labor Market Outcomes?
Juanna Schrøter Joensen ,Helena Skyt Nielsen .2006.
Don't Know Much About History: Revisiting the Impact of Curriculum on Subsequent Labour Market Outcomes
Outcomes.Geraint Johnes .2005.
השפעת תוכניות הלימודים על הרווחים העתידיים.
מבחני הערכה בין־לאומיים בחינוך- קריאה לבדיקה והצעות לפעולה.
ג’ודית ד’ זינגר והנרי י’ בראון. 2019.
הטקסט שלהלן תורגם ועובד לקראת מפגש למידה עם פרופ' הנרי בראון בנושא מדידה והערכה ככלי לשיפור החינוך (ע"י יוזמה- מרכז למידה ומחקר בחינוך האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים).
לפרסום המלא ראו:
Singer, J.D. & Braun, H. I. (2018). Testing international education assessments. Science 360 (6384), 38-40.
ניבוי הישגים עתידיים של תלמידים בישראל באמצעות מבחני המיצ"ב.
דוד מעגן. לשכה מרכזית לסטטיסטיקה. 2017.
המסמך בוחן האם ועד כמה להישגיהם של תלמידים במבחני המיצ"ב בכיתה ח' יכולת ניבוי לגבי הישגיהם בעתיד ובהמשך לכך, לבחון את מימוש הפוטנציאל בקרב תלמידים להשגת תעודת בגרות איכותית וכניסה להשכלה גבוהה בכלל ובתחומי המדעים בפרט. מטרה נוספת הינה בחינת פערי הישגים בין אוכלוסיות תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה והאם פערים אלו מצטמצמים או שמא מתרחבים.
נתונים על לימודי מדעים – פערים על רקע חברתי-כלכלי.
הכנסת. מרכז מחקר ומידע. 2017.
סקירת נתוני מבחני מיצב (במדע וטכנולוגיה), מבחני פיזה לפי מצב חברתי-תרבותי-כלכלי, ונתוני בחינות בגרות במקצועות המדעיים ברמת 5 יחידות לימוד לפי רמת פריפריאליות וכן סטודנטים לתואר ראשון לפי מצב חברתי- כלכלי.
מה ערכם של המבחנים הבין לאומים למערכת החינוך?
נחום בלס. מרכז טאוב. 2016.
מדוע קובעי המדיניות החינוכית ומעצבי דעת הקהל מייחסים חשיבות רבה לתוצאותיהם של המבחנים הבין-לאומיים?
נתונים על נבחנים במקצועות מדעיים ברמה של 5 יחידות לימוד.
הכנסת. מחקר ומידע. 2015.
הצגת נתונים על שיעורם ומספרם של הנבחנים במקצועות מדעיים (מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה) ברמה של 5 יחידות לימוד.
מדדים להשוואה בין-לאומית בחינוך.
הכנסת. מרכז מחקר ומידע. 2003.
המסמך סוקר את ההישגיים הלימודיים (מבחנים בינלאומיים, מדדי נגישות ועוד) אל מול ההשקעה בחינוך בישראל.
דוח מסכם - הוועדה לבחינת השתתפות ישראל במחקרי השוואה בינלאומיים בלימודי מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה.
המרכז הישראלי לחינוך מדעי וטכנולוגי. 2002.
הדוח סוקר את המטרות של מחקרי השוואה בינלאומיים במתמטיקה ובמדעים ואת הלקחים מהשתתפות במחקרים כאלו בעבר וכן את העקרונות המנחים בחירת מחקרי השוואה בינלאומיים בהם רצוי שישראל תשתתף בעתיד.
קידום שוויון מגדרי בחינוך STEM - מן הנעשה בעולם
סקירת מדיניות שבוצעה עבור המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה.
ריכוז וכתיבה: ד"ר רחל זורמן, תמי ברוש, עילי מרלין. מכון הנרייטה סאלד.2021.
דוח מת"ת: פערי מגדר בלימודי מדעים בבתי ספר.
ויויאנה דייטש וד"ר עדו ליטמנוביץ, חוקרת מלווה: יעל בוים־פיין. יוזמה המרכז לידע ולמחקר בחינוך. 2021.
מחקר על הפוטנציאל למצוינות בלימודי מתמטיקה ופיזיקה במערכת החינוך החרדית.
גל ראובן , מורגנשטרן יהודה , אלימלך יעל . מוסד שמואל נאמן. 2017.
דרכים להגברת, הרחבת והשבחת לימודי המדעים (מתמטיקה ופיזיקה) בגילאי התיכון במגזר החרדי.
אי-שיוון במערכת החינוך מי נגד מי ומי נהנה מהפערים?
נחום בלס. מרכז טאוב. 2015.
ההתפתחויות וההשלכות כמקרי מבחן לנכונות המערכת להשקיע בצמצום פערים במערכת החינוך.
מגמות בהתפתחות מערכת החינוך
נחום בלס. מרכז טאוב. 2014.
סקירת השינויים במערכת החינוך בישראל כגון:שינויים דמוגרפיים, הקצאת משאבים כלכליים, אפיון כוח אדם בהוראה, הישגים לימודיים (מיצ"ב, בגרות, ומבחנים בינלאומיים), אקלים בית ספרי, פערים בין יהודים לערבים ועוד השוואה בין מערכת החינוך בישראל למדינות העולם ול-OECD.
נתונים על מערכת החינוך במגזר הבדואי
הכנסת. מרכז מחקר ומידע. 2013.
נתונים על מערכת החינוך במגזר הבדואי. כולל נתונים על מבחנים בינלאומיים.
נתונים על מערכת החינוך במגזר הערבי
הכנסת. מרכז מחקר ומידע. 2013.
נתונים על מערכת החינוך במגזר הערבית והשוואה בינה למערכת החינוך העברית.
נספח A: פרקטיקות מדעיות עבור AP , פיזיקה 1 ו-2
Appendix A: Science Practices for AP Physics 1 and 2
תורגם על-ידי יורם אורעד, משרד החינוך.
סקירה מדעית בנושא-הצלחות וכישלונות של רפורמות בחינוך מדעי בחו"ל
ד"ר דניאל שפרלינג. מרכז המידע מכון מופ"ת. 2016.
FRAMEWORK FOR K-12 SCIENCE EDUCATION Practices, Crosscutting Concepts, and Core Ideas
NATIONAL RESEARCH COUNCIL of the national academies .2012
סטנדרטים להוראה איכותית במתמטיקה- אוסטרליה
THE AUSTRALIAN ASSOCIATION OF MATHEMATICS TEACHERS
קרן טראמפ. 2006 . (תרגום).
התאמת תכנית הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה-21 מסמך ביניים.
עורכים: פרופ' ענת זוהר ועודד בושריאן. 2019.
מסמך הביניים מציג את עיקרי התובנות לשאלה המרכזית איך תוכניות הלימודים במדינת ישראל אמורות להכין ילדים למציאות הדינמית בתקופתנו ולאפשר להם לתפקד בה באופן מיטבי.
סקירת תוכניות לימודים בביולוגיה לחטיבה העליונה ברחבי העולם.
גליה זר-כבוד. היזמה למחקר יישומי בחינוך. 2018.
סקירה של תכניות לימודים בביולוגיה חטיבה עליונה ב 9 מדינות בעולם.
70 שנות תוכניות לימודים במדעים במדינת ישראל
רוחמה ארנברג, אורנה בן עטר. "קריאת ביניים". 2018.
תמורות ושינויים בתוכניות הלימודים במדעים ביסודי ובחטיבת הביניים.
סקירה מדעית בנושא-שינויים בתוכני לימוד במתמטיקה ומדעים ובידע על למידתם והוראתם בישראל –בראי התפתחויות שחלו בעולם בידע על למידה ובתפישת תפקיד המורה ומערכת החינוך.
גנית ריכטר וד"ר דפנה רבן. הפקולטה לניהול, אוניברסיטת חיפה. 2016.
הבחירה וההתמדה בחמש יחידות במתמטיקה – השיקולים של תלמידים, הורים מורים.
לאה פס, חיים לפיד. קרן טראמפ.
דוח מחקר איכותני –קבוצות מיקוד
בחינת הבגרות במתמטיקה בשנים 1990- 2014 .
גנאדי ארנוביץ. קרן טראמפ. 2014.
בחינת הבגרות במתמטיקה והשינויים ברמת הדרישות ברמת 5 י"ל ב-25 שנים האחרונות.
בחינת בגרות בפיזיקה בשנים 1990- 2014.
אירינה ויסמן. קרן טראמפ. 2014.
הוראת המדעים בישראל: מגמות, אתגרים ומנופים לשינוי.
עידית מני איקן, דנה רוזן. מכון סאלד. 2013.
הסקירה עוסקת במגמות שונות בחינוך המדעי-טכנולוגי בבתי הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים בישראל ומתמקדת באתגרים העולים ממגמות אלו ובמענים אפשריים להם, העשויים למנף את השגת היעד.
החינוך למדעים ולטכנולוגיה.
הכנסת. מרכז המחקר המידע. 2011 .
רקע כללי על החינוך למדעים ולטכנולוגיה וממצאים עיקריים.
הכנסת. מרכז המחקר המידע. 2010.
מצב לימודי המדעים בבתי-הספר העיוניים, בהתייחסות למספר שעות הלימוד, תוכני הלימוד, שיעור הלומדים, הישגיהם וכוח ההוראה.
לימודי המדעים בחינוך העל-יסודי: מצב לימודי הפיזיקה.
הכנסת. מרכז המחקר המידע. 2009.
לימודי מדע הפיזיקה: היקף תוכנית הלימודים, ארגון הלימודים בשלבי החינוך השונים והישגי התלמידים.
סטנדרטים בתכניות לימודים בחמש מדינות נבחרות סקירת ספרות.
פנינה פרנקל. 2009.
עמדות מפקחים, מדריכים, מנהלים ומורים כלפי תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה לחטיבת הביניים
רוית אפרתי ד"ר עידית מני-איקן. 2007.
מסגרת לתכנית לימודים "מדע וטכנולוגיה בחברה" (מוט"ב) לחטיבה העליונה - מחקר הערכה.
ד"ר עידית מני-איקן, רוית אפרת. מכון סאלד ומשרד החינוך. 2007.
תצפיות על דרכי הוראת הביולוגיה בבתי הספר התיכוניים בישראל.
פנחס תמיר. 1980.
Literature review: contemporary approaches to comparative education research
Austalian curriculum. 2017.
מחקר והשוואות בינלאומיות של תכניות לימודים
What can we learn from the English, mathematics and science curricula of high- performing jurisdictions?
Department for Education .2012.
למידה מתכניות לימודים מצליחות במתמטיקה, מדעים ואנגלית בעולם כולל מבחנים בינלאומיים ומבחנים סטנדרטים (פינלנד, בלגיה הפלמית, הונג קונג, סינגפור, מסצ'וסטס, אוסטרליה, קנדה) .
Balancing Curriculum Regulation and Freedom across Europe
Wilmad Kuiper & Jan Berkvens (Eds). CIDREE. 2013.
איזון בין אוטונומיה ורגולציה בתכניות לימודים
Including the student voice in curriculum development and review
CIDREE. Final Report. 2006.
התייעצות עם צעירים ותלמידים בפיתוח תוכנית לימודים.
Cross-curricular themes in secondary education
CIDREE. 2005.
רעיונות חוצי תחומים בחטיבה העליונה
אולי תתעניינו גם ב...
