הוראה ולמידה על יסודי

• מתבסס על תכניות הלימודים בתחומי הדעת, המהוות בסיס ידע תאורטי באשר למבנה תחום הדעת, למטרות ולהישגים הנדרשים ונקודת מוצא לתכנון מותאם של הוראה איכותית ולמידה משמעותית (טל, 2017).
• נועד לאפשר לתלמידים נגישות לתכניות הלימודים הרגילות במקצועות השונים לאורך שלבי הגיל ולקדם את השתתפותם בתכניות אלה. מידת הנגישות של התלמידים לתוכנית הלימודים הרגילה משתנה בהתאם לרמת התפקוד שלהם. ככל שרמת התפקוד נמצאת בפער גדול יותר ביחס לבני גילם, כך יידרש שימוש רב יותר באסטרטגיות התאמה הכוללות התאמות, שינויים וחלופות.
• כולל היבטים של רלוונטיות לחיים ולעולמו של התלמיד, וכן התנהלות עצמאית ואוטונומית לצד התאמה של סביבת הלמידה ותהליך הלמידה לצורכי הלומד.
• מתבסס על הכרות מעמיקה של המורה עם תכניות הלימודים ועל התמקצעות בהוראת תחום הדעת לצד הכרת גישות, כלים ואסטרטגיות להוראת תלמידים עם מוגבלויות.

ההוראה המותאמת יוצרת חיבור בין התלמיד לבין תוכנית הלימודים. היא נועדה לאפשר לתלמידים עם מוגבלויות ללמוד בהלימה לתוכנית הלימודים הרגילה למרות מוגבלותם, וכן לסייע להם לבטא את ידיעותיהם ואת שליטתם בנלמד. לצד זאת יש לאפשר לתלמיד לרכוש ולפתח מיומנויות למידה שונות טרם ההחלטה על התאמות בהוראה, כדי למצות תהליכי למידה ופיתוח מיומנויות.

בדומה לתכנון הלימודים, כך גם תהליכי ההערכה לתלמידים עם מוגבלויות מבוססים על אלו המתקיימים בחינוך הרגיל. הדבר מאפשר העלאה של ציפיות הצוות החינוכי מהלומדים, כך שישפיעו על הישגי התלמידים ועל איכות ההוראה והלמידה. לצד זאת, מתקיימים תהליכי הערכה המותאמים לתלמידים.
מתן התאמות בתהליכי הערכה נועד לסייע לתלמיד לבטא את התקדמותו ואת הישגיו למרות קשייו. בשל כך, יש למצות תהליכי למידה ופיתוח מיומנויות, לקדם ככל שניתן עצמאות בלמידה ובתפקוד ולתרום לפיתוח תחושת מסוגלות והנעה ללמידה.

תוכנית הבגרויות הגמישה במקצועות החברה והרוח מאפשרת לבתי הספר גמישות רבה בארגון הלמידה ובהתאמתה ללומדים בכיתה ההטרוגנית, תוך מתן אפשרויות בחירה, מגוון דרכי למידה וחלופות שונות ליישום הידע.

• נוהל התאמות לאוכלוסיות תלמידים ייחודיות – תוכנית הבגרויות הגמישה

• התייחסות מכבדת לאישיותו של התלמיד ולגילו הכרונולוגי בתהליכי הלמידה, בפעילויות השונות ובתקשורת השוטפת עמו.
• התאמת תכנים, כלי הערכה, חומרי למידה ועזרים לגילו הכרונולוגי של הלומד, תוך התייחסות לרמת התפקוד שלו, ותוך חתירה לצמצום פערים ביניהם.
• תכנון רצף מתפתח בתוכנית הלימודים לאורך חטיבות הגיל, תוך צמצום פערים במיומנויות היסוד מחד והתקדמות בתכני הלימוד של שכבת לגיל מאידך.
• תכנון המעבר בין חטיבות הגיל בהתייחס לתוכנית האישית של התלמיד ולהיבטים פדגוגיים, רגשיים, חברתיים ואחרים.
• זימון דרכים וערוצים להבעה ולמיצוי של ידע, כישורים ותחומי עניין של הלומד בהתאם לגילו.
• קיום דיאלוג עם התלמיד להגברת מעורבותו בתהליך הלמידה וכן במטרה להגביר את מודעותו לחזקותיו, להעדפותיו ולקשייו.
• יישום תוכניות ומגמות של כלל מערכת החינוך לחטיבות הגיל השונות בקרב תלמידים עם צרכים מיוחדים.

• יישום תוכניות כלל מערכתיות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי המיועדות לחינוך העל יסודי, תוך שימוש בהנחיות ובהמלצות להתאמת התוכנית לתלמידים עם צרכים מיוחדים. כגון:
  - התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית
  - השתתפות במסעות לפולין
  - השתלבות הבוגר בשירות משמעותי: שירות לאומי | התנדבות לצה"ל ושירות בצה"ל
  - תוכניות החברה למתנ"סים
  
  
• גיבוש ויישום של תוכניות ייחודיות לחינוך המיוחד, המיועדות לתלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך העל יסודי. כגון:
  - תוכנית מעבר אישית
  - תוכנית הכנה לחיי עבודה
  - קבלת תעודת זהות כחלק מתוכנית "חוויית דמוקרטיה מיוחדת" - סיורים מותאמים במשכן הכנסת.
  
  
• שיתוף התלמיד והוריו בתהליכי המעבר לחיי בוגר בקהילה.
  
  
• להרחבה: איכות חיים - הכנה לחיים למתבגרים עם צרכים מיוחדים | חינוך בלתי פורמלי
  
  
• קידום תהליכים לביסוס מיומנויות יסוד, תוך הלימה לגיל בתכנים ובדרכי ההוראה.
  
  
• קידום תלמידים מתאימים להבחנות בבחינות הבגרות לקראת בגרות מלאה או חלקית, תוך הוראה מותאמת, ותוך העמקת ההתמחות של מורים המלמדים תלמידים לקראת בחינות בגרות, או לומדים במסלולים טכנולוגיים.
  
  
• בחירה מושכלת של מסלולי למידה והבחנות בחטיבה העליונה המקנים תעודות סיום לסוגיהן.