המאמר עוסק בתופעת "משבר הנערים" ובמחירים הרגשיים, החברתיים והלימודיים שנערים רבים מתמודדים עמם – לעיתים מבלי שהסביבה מבחינה בכך.
באמצעות מודל NASA של היחידה לזכויות התלמידות והתלמידים ושוויון בין המינים במשרד החינוך, המאמר מציע התבוננות בחסמים מגדריים, פיתוח מודעות לתהליכים המתרחשים בקרב נערים, והצגת דרכי פעולה חינוכיות לקידום שיח על ״גבריות״, מוגנות ושייכות.