הקדמה כללית
'אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט'
(תלמוד בבלי, סוכה כז:)
שם ספר 'שופטים', שלא כשם ספר 'יהושע', מלמד על תוכנו ועל השינוי בהנהגת העם. מאז יציאת מצרים היה עם ישראל ישות אחת, ולו מנהיג אחד. עִם מותו של יהושע, התפרק מבנה זה ותחתיו הופיעו הנהגות מקומיות, שבטיות. בכל פעם הופיע 'שופט', מנהיג לשעה שבא מאחד השבטים להושיע מיד צר ואויב, ולא תמיד את כל העם יחד.
בהקדמה לספר נחזור ונסקור כללית את הקורות בימי יהושע: תחת הנהגתו יצאו ישראל לסדרה של מלחמות נגד עמי כנען וניצחו אותם: יריחו, העי, מלכי הדרום ומלכי הצפון. לעת זקנת יהושע, ציווה עליו הקב"ה להגריל את הארץ בנחלות לשבטים. לאחר מות יהושע נדרשו השבטים לעלות איש איש לנחלתו. בכל נחלה היו עדיין מקומות שלא לגמרי נכבשו, והיה צורך להשלים את הורשתה ויישובה של הנחלה. בטרם מותו הזהיר יהושע את עם ישראל שעליהם לדבוק באמונתם בה' ולא להיגרר אחרי תרבות עמי כנען, והבהיר שחיי עם ישראל בארץ ישראל תלויים בעבודת השם.
התיאור הכללי של התקופה הוא כשל מעגל הידרדרות. אין זה מעגל "סגור" אלא מעגל "ספירלי" שבו הדורות נופלים, קמים, נושעים, אך אינם שבים למקומם האחרון אלא לדרגה פחותה יותר, וחוזר חלילה. בראייה זו ספר שופטים מורכב מיחידות נפרדות המתארות את פעולתם של מנהיגים שונים בתקופות שונות. ואולם נקל לראות כי יחידות אלו מצטרפות לכלל מסגרת אחת המאפיינת את התקופה.
הדמויות והמנהיגות: ספר שופטים כשמו כן הוא – סיפורם של השופטים. מומלץ להיזכר בדרכי ההוראה של דמויות (ראו קישור למסמך מיומנויות אפיון דמויות והכרת פועלן). בספרנו אין המנהיגים דומים זה לזה, ולכל אחד כוח משלו ודרך משלו לעורר את העם. בתוך המסגרת הכללית של הספר ישנן דמויות רבות. מתוכן בולטות שש מרכזיות: עתניאל, אהוד, דבורה, גדעון, יפתח ושמשון. חז"ל הצביעו על חלוקה בין שלושת המנהיגים הראשונים לאחרונים בדרגתם הרוחנית, אך קבעו באותה נשימה כי משקלו של המנהיג נקבע לפי תרומתו והשפעתו על בני הדור המסוים שבו הוא חי.
"...שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם, לומר לך: יְרֻבַּעַל (גדעון) בדורו – כמשה בדורו, שמשון בדורו – כאהרן בדורו, יפתח בדורו – כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור – הרי הוא כאביר שבאבירים... אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו..."
(בבלי, ראש השנה כה:)