עולם הבינה המלאכותית מציב בידינו כלי רב-עוצמה. האתגר וההזדמנות שלנו כמערכת חינוך הם להשתמש בו באופן שיעצים את היכולות האנושיות שלנו, יעמיק את ההבנה ויפתח את החשיבה – ולא להפך.
כיום, חוקרים באקדמיה ובתעשייה עושים שימוש יומיומי בבינה מלאכותית כשותפה לפיצוח מנגנוני חיים וניתוח נתוני עתק (Big Data). כך בדיוק מתבצע מחקר פורץ דרך בימינו. כדי שתלמידינו יהפכו לאזרחים פעילים ומוצלחים ולחוקרי העתיד, עליהם ללמוד לעבוד בסביבה זו. לשם כך, הוראת הביולוגיה בעידן זה שמה דגש על פיתוח מיומנויות יסוד: עבודה קבוצתית, למידה עצמית מותאמת אישית, פתרון בעיות מורכבות, ובראש ובראשונה – חשיבה ביקורתית.
עבור המורה ("אדריכל הלמידה"), הבינה המלאכותית היא שותפה אידיאלית לסיעור מוחות, לתכנון מערכי שיעור, ולבניית הדמיות הממחישות תהליכים מולקולריים מופשטים.
עבור התלמיד ("החוקר והיוזם"), המעבר מצריכת ידע פסיבית ללמידה מתוך 'הפעלנות' (Agency) הוא קריטי. התלמיד נדרש היום ללמוד כיצד ללמוד בעזרת הבינה: לחקור, להצליב מקורות ולייצר תוצר מדעי ברמה גבוהה.
במרכז גישה זו עומדת החשיבה הביקורתית. כאשר תלמיד נדרש לאתר שגיאות בתוצר של הבינה המלאכותית ולהשוותן למקורות מידע אמינים, הוא מתרגל בפועל את החשיבה הספקנית והמעמיקה שנדרשת מחוקר אמיתי. בדף זה תמצאו מפת דרכים, מדריכים ופרקטיקות שיהפכו את המורה והתלמיד מצרכני תוכן ליוצרים המבקרים, מלטשים ומדייקים את הידע הביולוגי.
