עליות שנות ה-50 וה-90

חשיבות העלייה לישראל באה לידי ביטוי כבר במגילת העצמאות, בה נקבע כי "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות". בחוק השבות שנחקק ב-5 ביולי 1950 נקבעה זכותו של כל יהודי המשתוקק להשתקע בישראל לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה.
מיד לאחר הקמת המדינה החלו גלי עלייה של יהודים רבים מרחבי הגולה. לכל אחת מהעליות היו מאפיינים ייחודיים משלה. כל עלייה הביאה עמה מנהגים, הרגלים וסממנים תרבותייים משלה שמקורם בארץ המוצא. רוב רובם של המניעים לעלייה היו ציוניים וכלכליים.

עליית שנות ה-50

אלפי יהודים שהיו שרויים במצוקה קשה ביקשו לעלות לישראל באופן מיידי לאחר הכרזת העצמאות. אוכלוסיות יהודים שעברו את אימי השואה באירופה והתקבצו במערב אירופה ובמחנות העצורים של הבריטים בקפריסין-”שארית הפליטה” ויהודים ממדינות האיסלאם (עירק, תימן, אירן, טורקיה וצפון אפריקה) שהיה חשש לביטחונם האישי.

מחודש מאי 1948עד 1954 גדלה אוכלוסיית ישראל פי 2 ויותר. העולים הגיעו ממדינות שונות מה שהביא למגוון גדול של תרבויות, עדות ושפות. עד קום המדינה העלייה העיקרית הייתה ממדינות אירופה. בשנות ה-50 לעומת זאת הגיעו עולים רבים מארצות האיסלאם שבאסיה ובאפריקה.
כדי לקלוט את העולים החדשים במדינה היה צריך לדאוג להם לדיור ולתעסוקה.
בעקבות העלייה של שנות ה-50 תפרוסת האוכלוסייה בשראל השתנתה: אחוז התושבים שהתרכזו בצפון הארץ ובדרומה עלה, וכך גם אחוז התושבים ביישובים הכפריים.
גידול האוכלוסייה הביא לבניית מאות יישובים חדשים בארץ, בהם ויישובים חקלאיים רבים, להקמת מפעלי תעשייה ולפיתוח תחומי התרבות והאומנות. וכמו כן הוקם צבא ההגנה לישראל. הגיוון והשונות בקרב עולי שנות ה-50 היוו גם מקור לניגודים רבים בחברה הישראלית.

עליית שנות ה-90

בין השנים 2000-1988 עלו לישראל 1,042,720 עולים. למעלה מ- 880,000 מהם הגיעו מהרפובליקות של ברית המועצות לשעבר, וקבוצה קטנה הגיעה מאתיופיה. העולים של שנות ה-90 הגדילו את אוכלוסיית המדינה ב-21% בקירוב.
תהליך קליטת העולים מברית המועצות לשעבר היה שונה מתהליך קליטת העלייה הגדולה של שנות ה-50 : הוחלט לקלוט את העולים בשיטת הקליטה הישירה בה נקבעו מענקים כספיים לתמיכה בעולים בשנים הראשונות לשהותם בארץ. המענקים ניתנים לכל משפחת עולים בהתאם לגודלה לכמה שנים ולאחר מכן העולים היו אחראים לדאוג לעצמם, למצוא דיור ומקום עבודה, ללמוד את השפה העברית וכיוצ"ב.

העלייה הגדולה של שנות ה-90 לא שינתה את התפרוסת של אוכלוסיית ישראל אך תרמה לגידול בהיקף ההשקעות, להגברת התעסוקה ולהאצת הצמיחה הכלכלית.

המבצע להעלאת יהודי אתיופיה

המבצע החל בראשית שנות ה-80 והגיע לשיאו ב'מבצע משה' בשנת 1984 וב'מבצע שלמה' בשנת 1991. בשני מבצעים אלו הועלו ארצה יהודים רבים מאתיופיה וכן קבוצות יהודיות קטנות ממדינות קרובות.

מבצע שלמה
בסוף מאי 1991, ימים ספורים לפני נפילת אדיס אבבה בידי המורדים, נמלט מנגיסטו מאתיופיה ומצא מקלט בזימבבואה. המשא ומתן בין הצדדים הואץ ולבסוף הושגה הסכמה בין בכירי שלטונו של מנגיסטו לבין ישראל בדבר העלאת יהודי אתיופיה לישראל. לאחר גיבוש ההסכמה בין שתי המדינות, הורתה ממשלת ישראל לצה"ל לפתוח במבצע הצלה אווירי לחילוץ יהודי אתיופיה. ממשלת ארצות הברית שלחה שליח לדון עם ראש תנועת המורדים שצרה על אדיס אבבה. הוסכם כי תנועת המורדים תנצור את נשקה למשך 36 שעות במהלכן תפנה ממשלת ישראל את כל היהודים מאדיס אבבה. במהלך 36 השעות הנ"ל הוטסו 14,203 יהודים מאתיופיה ישירות לישראל באמצעות 18 מטוסי תובלה צבאיים, 23 מטוסי בואינג של חברת אל על ומטוס אחד של חברת התעופה האתיופית. במבצע השתתפו גם הג'וינט, "המוסד" ולוחמים שאבטחו את אזור נמל התעופה.

הרכב האוכלוסייה היהודית בישראל לפי ארץ לידה

כ-73.9% מאוכלוסיית ישראל הם יהודים. נכון לחודש מאי 2022 מנתה האוכלוסייה היהודית בישראל כ-7,021,000 תושבים. נכון לשנת 2022, כ-79% מהאוכלוסייה היהודית הם ילידי הארץ, 14% ילידי אירופה ואמריקה ו-7% ילידי אסיה ואפריקה.

העלייה כיום

על-פי נתוני משרד העלייה והקליטה, 42,675 אלף עולים עלו לארץ בתקופה שבין יום העצמאות 2021 ליום העצמאות 2022. המדינות שמהן עלו הכי הרבה עולים בשנה זו הן רוסיה (33% מהעולים) ואוקראינה (27% מהעולים). לאחר מכן ארצות הברית (10%), צרפת (8%), ארגנטינה (3%), בלארוס (3%), הודו (2%) והיתר ממדינות אחרות.