סביבה וקיימות בישראל

שמירת הסביבה בישראל

הגידול המהיר של אוכלוסיית ישראל ועלייה ברמת החיים גורמים לצריכה מוגברת של משאבי טבע חיוניים: אוויר מים וקרקע.
בעיות הסביבה העיקריות של ישראל הן מחסור בשטחים פתוחים בערים, זיהום הים והחופים, אובדן חול בעקבות כרייה ובנייה לאורך החופים, זיהום נחלים, הצטברות פסולת מוצקה וזיהום אוויר. למן העשור האחרון של המאה העשרים, שיקולי איכות הסביבה הם יסוד חשוב בכל תוכנית פיתוח המוגשת לאישור מוסדות התכנון והבנייה. שיקולים סביבתיים מובאים בחשבון בעת הכנת תוכניות מתאר ארציות בשלל תחומים כגון הקמת תחנות כוח, נמלי תעופה, מכוני טיפול בשפכים וסילוק פסולת מוצקה.
בשנת 1982 נכנסו לתוקפן התקנות המחייבות מוסדות לתכנון פיזי בישראל לדרוש את הכנתם של תסקירי השפעה על הסביבה בהליך אישורן החוקי של התוכניות בוועדות המיועדות לכך. אחרי בחירות 1989, הוקם המשרד לאיכות הסביבה במטרה לרכז את מלוא הטיפול בנושא שמירת הסביבה בארץ. בשנת 2006 הוחלף שמו למשרד להגנת הסביבה.
ארגונים רבים פועלים בישראל למען שמירת הסביבה ובהם החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ועמותת אדם טבע ודין.
העלייה במודעות ובידע של הציבור ושל ארגונים שונים בנושאים הקשורים לשמירת הסביבה תרמה למעורבות גוברת של הציבור בהחלטות וביוזמות שיכולה להיות להם השפעה בנושאים אלו. האמצעים העומדים בפני הארגונים הוולונטריים הם הכלים הדמוקרטיים העומדים לרשותו של כל אזרח: כתיבת עצומות, קיום הפגנות וניסיון לשכנע את קובעי המדיניות בצדקת מאבקם. עתידו של כדור הארץ בכלל ושל הסביבה במדינת ישראל בפרט ייקבע באמצעות פעולות של תכנון, שימור ושיקום, כמו גם על ידי אורח החיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

נתונים לשנת 2020

פלִיטות לסביבה: מתחילת שנות האלפיים חלה ירידה בפליטות של מזהמי אוויר משרֵפת דלקים, בשל שינוי בתמהיל הדלקים ובמאפייניהם ובזכות שיפורים טכנולוגיים בתחבורה ובענפי התעשייה והחשמל. במרוצת השנים התווספו למצבת כלי הרכב רכבים מזהמים פחות ונגרעו ממנה כלי רכב מזהמים יותר. כמו כן, בענפי התעשייה והחשמל חל מעבר מדלקים מזהמים יותר (פחם) לדלקים מזהמים פחות (גז טבעי).
פסולת ומִחזור: כמות הפסולת הנאספת ברשויות המקומיות כוללת פסולת ביתית, פסולת מסחרית וגזם. בשנת 2020 נאספו בסך הכול 0.6 מיליון טונות של פסולת, וכמות הפסולת לנפש ליום הייתה 79.1 ק"ג. הכמות הגדולה ביותר של פסולת לנפש ליום נרשמה במחוז תל אביב – 96.1 ק"ג. משנת 2003 גדלה כמות הפסולת לנפש ליום ב-4.13%.
בשנת 2020 כמות הפסולת שנאספה ברשויות המקומיות והוטמנה הייתה 6.4 מיליון טונות. כמות הפסולת שהועברה למִחזור הייתה 3.1 מיליון טונות. שיעור הפסולת ברשויות המקומיות שהועברה למִחזור ב-2020 עמד על 3.22% לעומת 4.23% בשנת 2019. השיעורים הגבוהים ביותר של פסולת שהועברה למחזור היו במחוז תל אביב – 37.3% ובמחוז ירושלים – 33.9%.
השיעורים הנמוכים ביותר של פסולת שהועברה למִחזור היו במחוז הדרום – 10.6% ובמחוז הצפון – 13.4%.
בשנת 2019 דורגה ישראל במקום ה-23 מתוך 26 מדינות ה-OECD (ארגון בין-לאומי לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) שדיווחו על מִחזור פסולת עירונית.
שיעור הפסולת ברשויות המקומיות שהועברה למחזור היה 4.23% בישראל לעומת 2.55% בממוצע במדינות ה-OECD.
בשנת 2020 נוצרו בישראל 5.343 אלף טונות של פסולת מסוכנת.
סך הפסולת הממוחזרת בישראל בשנת 2020 היה 4.7 מיליון טונות, מהן 4.4 מיליון טונות של פסולת בניין ואפר פחם. חומרים עיקריים נוספים שמוחזרו היו חומר אורגני, מתכת, נייר, קרטון וגזם עץ. משנת 2000 ניכרת מגמת עלייה בכמויות הפסולת הממוחזרת במשק.
(הנתונים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל, למ"ס 2021)

קיימוּת

קיימות (sustainability) במובנה הרחב היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה מערכת בַּת קַיָּמָה, מקיימת סביבה, היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימה. לבני האדם קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הארוך בהיבט סביבתי, כלכלי וחברתי.
מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים. יש שתי דרכים עיקריות לצמצם את הפגיעה שפוגעים בני האדם במערכות האקולוגיות ולשפר את השירותים שהם מקבלים מהן. הראשונה היא ניהול סביבתי (environmental management); השנייה היא ניהול הצריכה של האנושות. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות מפגש בין הכלכלה ובין קיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים ותרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.
צעידה לקראת קיימות היא גם אתגר חברתי שמעורבים בו חוקים לאומיים ובין-לאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימה, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. אפשר לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת קיימות: בצורת המגורים, בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים, בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות ובסגנון החיים האישי.