הגירה

הגירה פירושה: תנועה של אוכלוסייה העוברת ומשנה את מקום המגורים שלה ממקום למקום בתוך מדינות או ביניהן לפרק זמן קצוב (לפחות שנה) או לצמיתות. ההגירה הינה ממאפייני הגלובליזציה.
הסיבות להגירה - בעיר מגוון רחב של תעסוקות עם הכנסה גבוהה יותר, בעיר שירותים ותשתיות ברמה גבוהה יותר (שירותי חינוך, בריאות, חשמל, ביוב, מים נקיים), בכפר - עוני ומחסור בשטחים חקלאיים, התפתחות טכנולוגית מצמצמת את הצורך בידיים עובדות בחקלאות הכפרית.

מוצא - מהיכן יוצאים המהגרים (מדינת המוצא)
יעד - להיכן מתכוונים המהגרים להגר, להגיע (מדינת היעד)
גורמי דחיפה - הסיבות מדוע לעזוב מקום מסויים (לרוב, סיבות שליליות)
גורמי משיכה - הסיבות מדוע להגר דווקא למקום מסויים (לרוב, סיבות חיוביות)

ההגירה נובעת מן הרצון לשפר את איכות החיים או למנוע פגיעה בה. הגורמים לה לרוב כלכליים ויכולים להתרחש בשל משבר בארץ המוצא, רעב המוני, בצורת ומחסור במשאבים. מניעים אחרים אפשריים הם מצב ביטחוני, לחץ ודיכוי דתי לאומי פוליטי וחברתי.
המעבר בין המדינות בדרך כלל אינו חופשי אלא מוסדר בהגבלות ובחוקים שונים המסדירים את הכניסה אליהן.
יש מדינות המגבילות את מכסת המהגרים לתחומן, דורשות להציג אישורי תעסוקה ומחיה או אוסרות כליל על הגעתם. אחרות מאפשרות הגשת בקשה לוויזה ועורכות הגרלה בין הפונים.
קנדה למשל מציעה למהגרים אליה להפקיד סכומי כסף גבוהים בבנקים בשטחה, עדות למצבם הכלכלי הטוב. המטרה למשוך כוח עבודה במקצועות נדרשים דוגמת מהנדסים ואנשי הייטק.
מדינות עשויות למכור אזרחות ודרכונים לשם העשרת המטבע המקומי שלהן. תיתכן גם מדיניות לעידוד הגירה בדומה למדיניות העלייה בישראל. מדינת ישראל נותנת אזרחות לעולים ומעניקה רשת של ביטחון סוציאלי החובקת תחומים רבים בשנים הראשונות לעלייה.

השפעת ההגירה
בתולדות האנושות נודעה להגירה חשיבות עצומה מבחינה דמוגרפית ואתנית, כלכלית חברתית ותרבותית.
ב-400 השנים האחרונות השתנו הרכבי האוכלוסייה ביבשות אמריקה, אוסטרליה, צפון אסיה ובכמה חלקים באפריקה. אלו אוכלסו בעיקר בידי אירופאים שסייעו להתרחבות משקי הארצות, להגדלת השוק הפנימי ולגידול מהיר בייצור.
ואולם בצד התמונות האלה הגירה מסיבית עלולה לגרום לחוסר במשאבים, לחבלי קליטה קשים, לאינפלציה ולאבטלה.
בתחום החברתי והתרבותי ההגירה יוצרת מפגשי תרבויות ומקרבת אורחות חיים שונים. לעתים התהליך מפרה את החברה אך לרוב הוא יוצר מתיחויות מרובות ועלול לגרום לאפליה. על המהגר להתנתק מערכי התרבות שלו מלשונו ומדפוסי החיים המקובלים עליו. התהליך לא קל אבל הוא הכרחי לשמירה על היציבות התרבותית.
מובן שכאשר מצבה החברתי-כלכלי של קבוצת מהגרים שווה לזה של תושבי מדינת היעד קל לה יותר להתגבר על הפערים. הבדלי מעמדות משמעותיים יכולים להתבטא בניצול המהגרים. מנגד, אם מצבם טוב יותר הם עשויים לגלות יחס של התנשאות כלפי התושבים הוותיקים.

הגירה פנימית - בדרך כלל מהכפרים לערים - נקרא גם בשם תהליך עיור והוא נפוץ בעיקר במדינות מתפתחות. במדינות מפותחות ההגירה הפנימית לרוב תהיה מהעיר אל הכפר ששם רמת הפיתוח והחיים טובה.

ההגירה הרבה אל העיר עלולה לגרום למספר בעיות בעיר הגדולה עקב הצפיפות הרבה שבה:

1. מחסור במקומות דיור והתפתחות של שכונות עוני, הומלסים, אוהלים, צפיפות מגורים רבה.
2. מחסור במקומות עבודה - אבטלה, עוני ופשע והתפתחות "כלכלת בזאר" - למשל עבודות מזדמנות
3. קריסת מערכת השירותים והתשתיות העירונית - קריסת מערכת החשמל והביוב, פקקי תנועה, זיהום מים.
4. התרחבות השטח העירוני הבנוי על חשבון שטחים פתוחים ("שכונות פלישה"/ חקלאיים בשולי העיר.

הגירה חיצונית - הגירה ממדינה למדינה, בעיקר ממדינות פחות מפותחות אל המדינות המפותחות. בדרך כלל מדובר על הגירה של פועלים פשוטים ששולחים כסף למשפחות שלהם שנשארות בארץ המוצא. ובאופן כללי, אוכלוסיות המבקשות לשפר מעמדן.

השפעות אפשריות בארצות היעד והמוצא:

1. בארצות היעד - שנאת זרים - מקומיים עלולים לצאת נגד המהגרים הזרים שתופסים מקומות עבודה.
2. בארצות היעד - פגיעה בצביון הלאומי של המדינה והיווצרות של מתחים בין מהגרים לבין תושבים מקומיים
   על רקע חברתי – תרבותי – דתי, נשואי תערובת.
3. בארצות היעד - המהגרים יכולים להשתקע בשכונות עוני בערים הגדולות
   עלולה להיווצר תופעה של בידול חברתי בערים - שכונות סגורות של מהגרים זרים.
4. בארצות היעד - ניצול של המהגרים הזרים ככוח עבודה זול, בלי תנאים סוציאליים בעבודות כפיים.
5. בארצות המוצא - "בריחת מוחות" - מדינות המוצא עלולות להפסיד כוח עבודה משכיל ומיומן.
6. בארצות המוצא - כניסת מטבע זר ששולחים המהגרים הביתה. עניין המחזק כלכלית את משפחות המהגרים
   שנשארו בארצות המוצא.

מאפייני אוכלוסיית המהגרים בעולם

• רוב המהגרים הם גברים, אנשים צעירים בעלי יכולת לעבוד
• לרוב, השכלתם של המהגרים גבוהה יותר מאלו שלא מהגרים

מושגי יסוד נוספים בהגירה

פליט, פליטים
פליט הוא מי שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע: גזע, דת, לאום, השקפה פוליטית או השתייכות לקבוצה מסויימת. (כלומר - מצב של סכנה לחיים או לחירות). פליטים המבקשים הכרה והגנה מהמדינה הבטוחה הראשונה אליה הגיעו במהלך בריחתם ממדינתם, מוגדרים כ"מבקשי מקלט". כאשר האיום חולף, לרוב, הפליטים נדרשים לחזור לארצם אך לעיתים הם משתלבים במדינה שקלטה אותם כשנמלטו ואינם רוצים לחזור לארצם.

מסתנן
אדם הנכנס לשטחה של מדינה בדרך לא חוקית וללא אישור מטעם שלטונות מדינה.

מהגרי עבודה
מהגר עבודה או עובד זר הוא אדם העובר למדינה אחרת, שבה אין לו מעמד של אזרח או תושב קבע, כדי למצוא פרנסה. ישנם מהגרי עבודה חוקיים ולא חוקיים. לעיתים, סופה של ההגירה בהתאזרחות במדינה המארחת, ולעתים זו הגירה לזמן קצוב (הגירה סיבובית), לשם שיפור מצבו הכלכלי של העובד.

מאזן הגירה
ההפרש בין מספר המהגרים החוצה לבין מספר המהגרים פנימה במקום מסויים
מאזן הגירה חיובי משמעו: יותר אנשים מהגרים פנימה (באים) מאשר מהגרים החוצה (עוזבים)
מאזן הגירה שלילי משמעו: יותר אנשים מהגרים החוצה (עוזבים) מאשר מהגרים פנימה (באים)
ישנן מדינות המעודדות הגירה חיצונית בעיקר כדי לשפר את אחוז כוח העבודה שלהן.
תהליך הפרבור ותהליך העיור (בהקשר של רמת פיתוח במדינה)
תהליך העיור: מעבר אוכלוסייה מהעיר אל הפריפרייה או להפך. במדינות מפותחות הרמה בפריפרייה יחסית גבוהה ומאפשר מעבר מהעיר, תהליך הפרבור: במדינות פחות מפותחות לרוב הוא המעבר הינו מהפריפרייה אל העיר המרכזית, שם רמת החיים תהיה גבוהה יותר עם היצע גדול יותר של בריאות, חינוך, תעסוקה והכנסה.