גלובליזציה

גורמים לשונות בתהליכי הפיתוח

במרוצת ההיסטוריה של התפתחות התרבות האנושית הולך ומתחזק התהליך שבו מידע, מוצרים, בני אדם, כסף וטכנולוגיה חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר. תופעה זו גורמת ליצירת קהילה רחבה המשולבת בשוק אחד. התופעה מכונה 'גלובליזציה'. נהוג לקרוא בשם זה בעיקר לתהליכים החלים מאז השליש האחרון של המאה ה-20. דוגמה לגלובליזציה היא רשת המזון מקדונלד'ס המחזיקה סניפים ברוב מדינות העולם.
הגלובליזציה היא תהליך שבאמצעותו מתאפשר מעבר של סחורות מידע ואנשים ממדינה למדינה בלא קושי. צמיחה של הסחר העולמי מורגשת בכל מקום בעולם. אנשים ברחבי הגלובוס נחשפים כל הזמן לכמויות גדולות של מידע, מתעדכנים בחדשות בהמצאות ובטכנולוגיות חדישות. מכאן נוצר מעין כפר גלובלי אשר מאחד את כל המדינות ליישות אחת גדולה שבה המשמעות של גבולות מדיניים הולכת וקטנה.
כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית בתחבורה ובתקשורת ומהתפתחויות פוליטיות וכלכליות נוצר תהליך גלובלי של סחר בין מדינות וחברות רב-לאומיות. אפשר למצוא כיום במדינות רבות מוצרים מיובאים הזולים לעתים קרובות מתוצרת אותה הארץ.

סיבות לגלובליזציה

סיבות טכנולוגיות

הזרם המרכזי בסוציולוגיה מייחס את ראשית עידן הגלובליזציה לשינויים טכנולוגיים שהתחוללו בסוף המאה ה-20. השינויים העיקריים שהשפיעו לפי טענה זו על תהליך הגלובליזציה הם שינויים בתחום המחשוב והתקשורת שאפשרו תקשורת בין מדינות ובין יבשות. עקב שינויים אלו נוצרו קשרים תרבותיים, פוליטיים ובעיקר כלכליים בין מדינות שונות לרבות קשרים בין יחידים וקבוצות במדינות שונות.
מחיר ההובלות באניות הוזל ועבר התייעלות והסחר בין המדינות גדל. העלות של הטיסות הוזלה ויש מעבר של אנשים ממדינה למדינה בזמן קצר יותר ובעד תשלום נמוך יותר.
קיים מידע נגיש ועדכני לרחבי העולם באמצעי התקשורת, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט.

סיבות פוליטיות

נפילתה של ברית המועצות ובעקבותיה קריסת הגוש הקומוניסטי הותירו את ארצות הברית מעצמת-על יחידה בעולם. מעמדה החדש אפשר לה להתנהל בחופש פעולה פוליטי ובמידה רבה אף לכפות את עמדתה בנושאים שונים. למעמד זה של ארצות הברית הייתה השפעה משתי סיבות: האחת, היעדרו של מאבק בין גושי אפשר שיתוף פעולה חופשי יחסית בין מדינות בלא שיצטרכו לחשוש מהשפעותיו על מאזן הכוחות; האחרת, העצמה הפוליטית של ארצות הברית אפשרה לה לקדם קווי מדיניות עולמיים התואמים את עמדתה החופשית, כמו גם לקדם שוק חופשי עולמי בעזרת ארגוניים עולמיים, בעיקר הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית. כנגד טיעון זה, מצביעים רבים על שהדומיננטיות של מדינות המערב בכלל ושל ארצות הברית בפרט בתהליך התרחבות זה גרם להן להשתמש תכופות בכוחן העודף כדי להסיר את ההגנות מהתחומים שבהם כלכלתן חזקה (ביטוח, פיננסים, טכנולוגיה עילית) ולשמור את אותן ההגנות בתחומים שבהן למדינות חצי הכדור הדרומי יתרון יחסי (כמו חקלאות ומכרות).
מצב זה מוביל לכך שמחד גיסא, ארצות הדרום אינן יכולות לממש את היתרון היחסי שלהן ומאידך גיסא אינן יכולות לפתח שוק מקומי במקום שבו אין להן יתרון כזה.

סיבות כלכליות

שינויים כלכליים שאירעו בתקופה זו השפיעו על הפיכתה של הכלכלה העולמית לגלובלית ובעקבותיה להפיכתם של תחומים נוספים לגלובליים.
ליברליזציה של הסחר במטבעות הפכה את הסחר הפיננסי הבין-לאומי לגמיש יותר;
האמריקאים והאירופאים תומכים בשוק חופשי, כך שתהיה זרימת הון חופשית ממדינה למדינה;
הסרת מכסים: מאז שנות השמונים חלה ירידה חדה ברמת המכסים שהנהיגו מדינות שונות שאפשרו סחר חופשי בין מדינות. נוצרו אזורי סחר חופשי נרחבים והגדולים שבהם: השוק האירופי המשותף ונפט"א.

מאפייני הגלובליזציה

הגלובליזציה מתאפיינת בשינוי של תהליכים, מוסדות או אירועים מרמה של מדינת לאום לרמה עולמית. אפשר לראות שהתרחבות זו נעצרת לעתים קרובות ברמה האזורית. האיחוד האירופי הוא כנראה הדוגמה הבולטת ביותר לכך.
שינוי נוסף המאפיין את התהליכים המעורבים בגלובליזציה הוא המעבר לחברת רשתות. השינויים הטכנולוגיים הביאו לשינוי באופי ההתארגנות של חברות ומוסדות. ממבנה הירארכי אופקי הכולל מדרג ברור של זרימת אחריות החלטות ומידע חל מעבר למבנה של רשת חברתית אופקית שאין לה מרכז. שינוי זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים, החל מאופן ארגון הייצור שבו ניכר מעבר מחברות ענק הירארכיות בעלות קידום פנימי לחברות המורכבות מאוסף של מרכזים המקושרים ביניהם בדרכים שונות.

שינויים כלכליים

סחר בין-לאומי: השינויים הכלכליים שתוארו לעיל הביאו בעקבותיהם גידול משמעותי בהיקף הסחר הבין-לאומי. לגידול הרב ביבוא מוצרי תרבות היו השפעות תרבותיות מרחיקות לכת.
סחר פיננסי: גידול משמעותי אף יותר חל בסחר הפיננסי. הליברליזציה של הסחר במטבעות והשינויים העמוקים בתהליכי תקשורת הנתונים הביאו להפיכתו של השוק הפיננסי למעשה לשוק עולמי יחיד ולגידול עצום בהיקף הסחר. אחת מהשפעות גידול זה בהיקף הפעילות הפיננסית הגלובלית היא ירידה ביכולתם של בנקים מרכזיים במדינות שונות להשפיע על המטבע המקומי.
שינוי באופן הייצור: בתקופה שקדמה לגלובליזציה היה הייצור מרוכז במדינה אחת במפעלי ענק שבהם התבצעו כל שלבי הייצור או לכל היותר בכמה מפעלים סמוכים. בשנים האחרונות התרחב מאוד היקפם של תאגידים בין-לאומיים, שבהם השליטה והייצור אינם מרוכזים עוד במדינה אחת אלא כל אחת מהפונקציות של התאגיד ממוקמת במדינה ובאזור המתאימים ביותר לצרכיה. התוצאה המרכזית של שינוי זה היא יציאת הייצור עצמו ממדינות הצפון המאופיינות בשכר עבודה גבוה יחסית למדינות הדרום שבהן השכר נמוך. נוסף על כך, המפעלים ניידים יותר ונוטים לעבור בקלות ממדינה למדינה לפי השינויים בתנאי הסחר ובעלות העבודה.
דבר זה גרם לצמצום במספר המשרות בתעשייה במדינות הצפון, שבעקבותיו נרשמו עלייה באבטלה ברוב המדינות ועלייה בשיעור המועסקים בשירותים במדינות אלו.
עוד הוא גרם להורדת השליטה על תנאי התעסוקה של מדינות הדרום ובמידה פחותה גם של מדינות הצפון. כל מדינה מורידה את התנאים הניתנים לעובדים כך שיהיו נמוכים משל שכנותיה בנסותה לשכנע משקיעים לבחור בה. המדינות השכנות נאלצות להשוות את תנאי העבודה ואף להורידם נמוך יותר וחוזר חלילה.
הגירת עבודה: בשנים האחרונות מוקשחים חוקי ההגירה במדינות רבות. אל מול העלייה בניידותה של השכבה העילית של העובדים המיומנים, הוגבלה מאוד בשנים האחרונות ניידותם של רוב העובדים.
פערים: הדעות חלוקות לגבי השפעתה של הגלובליזציה על הפערים הכלכליים בין מדינות ובתוך מדינות. יש טוענים כי הגלובליזציה היא הדרך הטובה ביותר להשגת צמיחה עולמית ולכן גם לקידום מדינות הדרום והצפון גם יחד. יש חוקרים הרואים בגלובליזציה צדדים חיוביים כגון גידול בצמיחה ברבות ממדינות הדרום, ומנגד גם צדדים שליליים כגון העמקת הפערים התוך מדינתיים. חוקרים אחרים רואים בגלובליזציה תהליך הרסני למדינות הדרום. לפי חוקרים אלו, ממשלות הצפון והגופים המובילים את הגלובליזציה, ובעיקר הבנק העולמי וקרן המטבע הבין-לאומית, מובילים צעדים שאינם מכוונים להפיכת תהליכים לעולמיים או לסיוע למדינות הדרום. לטענתם, אלו צעדים שנועדו להעמיק את הניצול הקפיטליסטי.

שינויים פוליטיים

היחלשות מדינת הלאום: בקרב החוקרים יש תמימות דעים כי השינויים החלים בעשורים האחרונים מציבים אתגר לכוחה של מדינת הלאום. ואולם אין הסכמה על הגורם המקבל את הכוח הזה. בעוד חוקרים מסוימים טוענים כי כוח זה עובר לארגונים פוליטיים על-לאומיים, דוגמת האיחוד האירופי או האומות המאוחדות, אחרים טוענים כי כלל המערכת הפוליטית נחלשת והכוח עובר למערכות אחרות ובעיקר למערכת הכלכלית. יש חוקרים הסבורים כי למעשה מדינת הלאום רק התחזקה בעידן העכשווי כתוצאה מיכולות ניטור של טכנולוגיות תקשורתיות וצבאיות. כמה גורמים חוברים כדי לאתגר את כוחה של המדינה.
חוקרים שונים סבורים כי הגורמים להלן משפיעים על אבדן כוח זה:
השינויים הכלכליים השפיעו השפעה עמוקה על יכולתה של המדינה לשלוט במדיניותה כלכלית.
תקשורת: השינויים הטכנולוגיים הביאו לשינויים דרמטיים באופייה של תקשורת ההמונים. הופעתה של תקשורת לוויינים הביאה לצמיחתן של רשתות תקשורת כלל עולמיות ולשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין. סוגי שידור אלו, שלא כקודמיהם, לא נשלטו בידי המדינה וזו אף לא יכלה להפעיל עליהם צנזורה. שינוי חשוב נוסף בתחום התקשורת הוא הופעתו של האינטרנט. אפילו יותר מרשתות התקשורת, אִפשר האינטרנט לאזרחי המדינה נגישות למידע שאינו נשלט או מבוקר בידי המדינה. השינוי בתקשורת איננו אחיד. במרבית מדינות אפריקה אין נגישות לתקשורת חלופית בשל מחירה הגבוה.
פשע בין-לאומי: אותם השינויים הטכנולוגיים שאפשרו את יצירת התאגיד הבין-לאומי אפשרו גם את היווצרותו של פשע בין-לאומי. ייעול הפעילות על ידי שימוש בטלפונים סלולריים, תקשורת לוויינים ודואר אלקטרוני. הגלובליזציה אפשרה גם יצירת ארגוני טרור בין-לאומיים, במיוחד אל קאעידה ונספחיו.
דמוקרטיזציה: הגלובליזציה הביאה עמה גם גל של דמוקרטיזציה. ראשיתו של גל זה בשורת מהפכות דמוקרטיות בדרום אמריקה במהלך שנות ה-80 והמשכו בקריסת המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה.
שינוי באופי המלחמות: תקופה זו מאופיינת בריבוי של סכסוכים שקצתם אף לובשים אופי אלים במיוחד (דוגמת רצח העם ברואנדה והמלחמה ביוגוסלביה לשעבר).

שינויים תרבותיים

גלובליזציה תרבותית: תרבויות שונות רוכשות מאפיינים זו מזו במגוון תחומים החל מהתפשטות המותגים בתחום המזון וההלבשה ועד לפריחתן של התורות הרוחניות של העידן החדש ברחבי העולם.
הגורמים לשינויים תרבותיים אלו, לפי חוקרים שונים, הם שילוב של הטכנולוגיה החדשה ושל השינויים הכלכליים.
לשינויים הכלכליים משקל בהפיכתה של התרבות לגלובלית. הגלובליזציה של הסחר אפשרה יבוא ויצוא של מוצרי צריכה בין מדינות, ולכן אפשרה לבני מדינות שונות לחלוק את אותם מוצרי הצריכה.
'עולמקומיות' - לצד תופעות הגלובליזציה, נראו בשנים האחרונות גם תופעות רבות של לוקליזציה או הסתגרות של חברות בתוך עצמן. הסוציולוג בנג'מין בארבר ניסה להסביר תופעה זו באמצעות המושג גלוקליזציה או בתרגומו של אורי רם 'עולמקומיות'. זהו ניסיון להסביר התפתחות זו בכלים של הדיאלקטיקה ההגליאנית.
תהליך הגלובליזציה עורר עליו מסיבות שונות את חמתם של רבים. אפשר לחלק את המתנגדים לשניים: כאלו המתנגדים לעצם רעיון הגלובליזציה, וכאלה החולקים על האופן שבו רעיון זה בא לידי ביטוי בימינו. המתנגדים לרעיון הגלובליזציה מעדיפים לשמר את המסגרות של השבט, העם, הדת או התרבות המקומית. התנגדותם נובעת בעיקר מסיבות אלו:
ניצול הפריפריה: האופן שבו מתרחשת הגלובליזציה כיום מביא לשגשוג של מיעוט מבוטל בארצות הצפון, ובו בזמן מביא לניצול הולך וגובר של תושבי ארצות הדרום ושל הפועלים בארצות הצפון.
איכות סביבה: רבים מתנגדים לגלובליזציה משום שהיא מרחיבה את טביעת הרגל האקולוגית של האדם ומביאה לפגיעה גוברת והולכת בסביבה.

וירוס הקורונה והגלובליזציה

הגלובליזציה היא אחת מהתופעות המשמעותיות ביותר במאה השנים האחרונות. לראיה, משקל היצוא והיבוא בתל"ג העולמי כיום מהווים כ-60% לעומת כ-20% בשנת 1950. וירוס הקורונה והגלובליזציה שהחל בסין, הצליח בזמן קצר להתפשט כמעט לכל מדינות העולם. עיקר ההדבקה והתמותה המדווחות במגפת הקורונה התרחשה ביבשת אירופה, בשני חלקי אמריקה ובדרום מזרח אסיה. מדינות העולם הגיבו למגפה באמצעות הנחיות לשמור על ריחוק חברתי, הטלת מגבלות על תנועה והתקהלויות, הטלת סגרים ועוצרים, ביטול אירועים וסגירת המוסדות הלא חיוניים. המגפה גם הביאה למשבר כלכלי חמור ולעלייה ניכרת באבטלה. על פי דיווחי נאס"א, חלה הפחתה משמעותית בזיהום האוויר, כפי הנראה עקב ההאטה בנסיעות ובפעילות תעשייתית שהביאה עמה המגפה. מגפת הקורונה גרמה להאטת הגלובליזציה. אתגרים גלובליים כדוגמת הקורונה דווקא יחייבו את מדינות העולם לשיתופי פעולה גלובליים.