ערך מעורבות חברתית כיתה ה

המעורבות החברתית מוגדרת על פני רצף הנע מערנות לסביבה דרך השתתפות ושיתוף לעבר עשייה למען האחר והסביבה.

המערכת החינוכית הציבה את טיפוח המעורבות החברתית כאחד מיעדיה וממטרותיה: "לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל" (מתוך מטרות החינוך הממלכתי, 2000).

טיפוח מעורבות חברתית באופן מובנה ומתפתח מחייב עיסוק בשלושה מישורים במקביל:

1. המישור הקוגניטיבי
   חשיפה לתחומי תוכן ערכיים ודיון בסוגיות שונות העוסקות במעורבות חברתית, תוך כדי נקיטת עמדה ערכית מנומקת ביחס לאחריות הפרט לגבי המתרחש בקבוצה ובכיתה, אכפתיות הפרט והקבוצה כלפי האחר בסביבה הקרובה והרחבת ההתייחסות לדברים שמתרחשים גם בסביבה הרחוקה.

2. המישור ההתנסותי
   מתן הזדמנויות מגוונות להתנסות במעורבות חברתית במעגלים שונים המאפשרים למידה תוך כדי התנסות בתהליך רפלקטיבי והמסייעים בחיזוק האמונה ביכולות הפרט והקבוצה לעשות למען האחר והסביבה, בהרחבת היכולת לראות את צורכי האחר והשונה ובבחינת האופנים השונים לתת להם מענה.

3. המישור ההתנהגותי
   טיפוח מיומנויות וכשירויות הבאות לידי ביטוי בהתנהגות הפרט או הקבוצה בחיי היום-יום בדגש על:

א. אחריות: ערנות לסובב, יחס רציני לתפקיד, פעילות אכפתית כלפי התחום,  ביצוע המשימות הנדרשות מבעל התפקיד במלואן.

ב. התמדה: השלמת מלוא התקופה שנקבעה לתפקיד, ביצוע המשימות בעקביות.

ג. יוזמה: העלאת רעיונות חדשים לקידום התחום שבמסגרתו פועלים, ביצוע פעולות לקידום התחום מעבר לנדרש במסגרת התפקיד.

ד. תקשורת בין-אישית: פעילות תוך כדי התחשבות בצרכים וברגשות של חברי הקבוצה והכיתה, יחס מכבד לאחרים, שיתוף פעולה עם ילדי הכיתה ועם בעלי התפקיד הנוספים, מתן מקום לאחרים לייעץ ולסייע לבעל התפקיד.

מחקרים שבחנו את תרומת המעורבות החברתית והשפעותיה מצביעים על תרומה רגשית, חברתית ולימודית: חיזוק תחושת המסוגלות, טיפוח תחושת השייכות, צמצום תחושת הניכור, העלאת הדימוי העצמי, ביסוס תחושת העצמאות והשליטה וקידום ההישגים הלימודיים.