מעורבות חברתית ויזמות - "נוער מתקן עולם"

תיכון עירוני ה, תל אביב-יפו
עצמון ליאן דור, קוצר גלעד, מלמן ירום, גרונדלינג דניאל, אנגל אשר איזאק, שבתאי רוני

מיזם "גלים של תקווה" נולד בעקבות תחושות הבלבול, השוק, הלחץ והחרדה שאפפו את הציבור לאחר אירועי 7.10, ומטרת מייסדיו ליצור "אסקפיזם" ומין שגרה בתקופה מאתגרת זו.
היוזמה הפעילה הרצאות וסדנאות ביותר מ-12 תחומים שונים, כולל בישול, מדע, ציור וכתיבה.
הפעילויות כוונו לכל שכבות הגיל – מגן עד מבוגרים.
המיזם גייס מנחים רבים, ממרצים בכירים ועד תלמידי כיתה ה, והצליח להגיע עד היום לכ-4,000 אנשים מכל רחבי הארץ, כולל משפחות מילואים ומפונים במרכזי בתי מלון.
המייסדים קיבלו הודעות מרגשות המעידות כי המיזם סייע רבות להורים, לילדים, לבני נוער ולמנהלים.
המיזם חשוב ונגיש ואפשר להפעילו באופן מיידי בכל מצב חירום.

תיכון שש שנתי יצחק שמיר, פתח תקווה
קלדרון דניאל, פרנקו וניס, דלל ליה, סונגו שירה, קוילר עדן, טהר רועי

מיזם ההנצחה לסמל אייל שיינס ז"ל החל לאחר שהתלמידות, שאחת מהן אחות של חבר של אייל, הבינו כי לאייל אין "סטיקר כמו לכולם", ורצו ליזום פעילות הנצחה קולקטיבית בעלת נראות סביבתית שתתרום לחוסן ולחיבור החברתי. המיזם, שהחל בכיתה י"א סביב שלב הגיוס לצה"ל, נועד לחבר בין הגיבורים שנפלו במלחמה לבין התלמידים העומדים לפני גיוס. התלמידות יצרו קשר עם משפחתו של אייל, היו אחראיות על עיצוב הסטיקר הכולל ברקוד והבאתו להדפסה, ואף יזמו משלוחי מנות לחיילי היחידה שלו, סרטונים ועוד פעילויות הנצחה וחיבור למשפחה השכולה. המפגש עם משפחתו של אייל היה עוצמתי ומרגש וחיזק אותן מאוד, והמשפחה ציינה כי העובדה שבני נוער, שלא הכירו את אייל, לקחו על עצמם את משימת הזיכרון וההנצחה מחזקת אותם ברמה האישית והלאומית. עד היום הונפקו כ-300 סטיקרים, והם הופצו באתרים ובמקומות שונים בארץ ובחו"ל. המטרה היא שכל היוצאים לטיולים שנתיים ידביקו את הסטיקר ובכך ירחיבו את מעגל ההיכרות עם אייל.

תיכון עירוני ב' ע"ש יצחק רבין, מודיעין
מיקה מישאלוף, אביגיל גורטובניק, שרה בן נון, עדי משה

המיזם "אחים מדברים - נותנים קול לשכול", שהוקם על ידי מיקה, שרה ואביגיל, נועד להתמודד עם הריחוק האנושי שנוצר סביבן לאחר שאיבדו את אחיהן. הריחוק נבע מהפחד של חברים ומורים לטעות והדבר יצר "קיר שקוף" והפך את כאבן לבדידות.
המיזם הוקם כדי לתת לגיטימציה לקהילה לפנות אליהן ולדבר איתן.
בשנה הראשונה המיזם כלל הקמת "חדר אחים" להנצחת האחים וקיום מעגלי שיח עם תלמידים מכיתות ז' עד י"ב.
בשנה השנייה הן הפיקו את סרטון "סליחה על השאלה", שנוצר כדי לשבור את הקרח ולענות על שאלות שאנשים לא הרגישו בנוח לשאול, ואף שיתף מורה שהיא אחות שכולה. יוזמה זו הפכה למסורת שנתית אינטנסיבית סביב יום הזיכרון, המערבת עשרות מתנדבים וקבוצת ליווי שממשיכה לחבר את קהילת בית הספר לזיכרון גם לאחר שהמייסדות יסיימו את לימודיהן.
המיזם הצליח לחמם לבבות, להרים את "המסך" שנוצר עם האובדן וללמד בני נוער איך לפנות למי שמתמודד עם אובדן בלי לפחד.
החלום הוא להעתיק את המודל לכל עיר בארץ.

• סליחה על השאלה

תיכון בויאר, ירושלים
הדס נרדי, הלל אסייג

מיזם "לכתוב את שמם" הוקם במטרה להעניק למשפחות שכולות תחושה שהן אינן לבד וכי זוכרים את יקיריהן. המיזם כלל כתיבת מכתבים מרגשים, אשר לאחר מכן הונחו על הקברים בבתי העלמין. המשפחות השכולות התרגשו מאוד מהמיזם, והורים שכולים שביקרו בבית הספר אף שיתפו כי המכתבים העניקו להם אור בתוך החושך. המיזם הצליח להביא לכתיבת מכתבים רבים, והכוונה היא להרחיב את מעגל בני הנוער שישתתפו במיזם חשוב זה.

תיכון יב"ע יבנה, חיפה
איתן פסטרנק, אסף גליקמן, איילון מלכיאור, יאיר שוורץ, יאיר פדידה, אניעם שרוני
רפאל שינדלר, בניה שינדלר, עקיבה הרשקוביץ, הלל הרשקוביץ, יונתן ספיר

קבוצת נערים מפעילה את גמ"ח "נותנים באהבה" ואחראים על אריזה וחלוקה של מזון: פירות, ירקות טריים ומוצרים עמידים, כגון חלות וביצים. הנערים אחראים על קבלת הסחורה הטרייה ביום רביעי בערב, ובבוקר יום חמישי הם מנחים קבוצות מתנדבים נוספות, המגיעות מבתי ספר דתיים וממלכתיים, ממוסדות חינוך, ממקומות עבודה וממפעלים שונים, באריזת המזון (1,000-350 מארזים לקראת החגים).
הנערים, שהם גם האחראים והמדריכים הבלעדיים על כל תהליך האריזה והחלוקה, מעמיסים את המנות על רכבי נהגים משכונת נווה שאנן אחר הצהריים או בערב. החלוקה מתבצעת באופן מכובד ודיסקרטי - הנהגים מקבלים רשימת כתובות באפליקציה, ומצטרפים אליהם נער או נערה כדי לבצע את "קו" החלוקה עד בתי המשפחות, כך שהן לא צריכות להגיע לגמ"ח.
היעד הוא להכפיל את מספר המשפחות המקבלות סיוע ולגייס לשם כך נהגים ותלמידי בתי ספר תיכוניים נוספים. כמו כן, יש רצון ליצור תוכנית פרסום דיגיטלית ופרונטלית בקרב בתי הספר בעיר כדי שהתלמידים שארזו בבוקר יחזרו לעשות "קו חלוקה" עם אחד מהוריהם בערב, ובכך להפוך את המעורבות החברתית לפעילות ערכית ומשותפת של המשפחה.

ישיבה תיכונית קריית אתא
אליעד אוטמזגין, אוהד גבאי, חיים עמרם אזולאי, בניה קוסטינר, אליה וקיל, נועם איטח, שלום אלמקייס, יאיר תימסט, בניהו שטרית, עידו פרץ, אליה כהן

מטרת מיזם "בשבילי הגבורה והמורשת" היא הנצחת חללים ונפגעי פעולות איבה מקריית אתא, בדגש על בחירה בחיים ובערכים של גבורה, אומץ ואהבת הארץ. המיזם מתקיים הן במסגרת הבית ספרית והן מחוצה לה, וכולל שיתוף פעולה מלא עם משפחות הנופלים. בכל חודש מועבר בכיתות מערך שיעור לזכר חלל מסוים, וגם מתקיימים מפגשי סיפורי מורשת קרב בבית העלמין, הכוללים לימוד משותף של הנוכחים. תלמידים מגיעים לבתי העלמין בכל חודש.
המיזם יתרחב לגיוון בפעילויות ההנצחה, כגון שיעורי תורה, תפילה ופעילות חברתית.

תיכון פטריאכלי לטיני, יפיע
זכריא איימן מוסלם, באסל חכים משרקי, לונא שאדי שחאדה, נטלי מתקאל ח'ורי, אילין ראמי סמעאן, סמיר איוב קוט, נור פאדי עודה, אדם אחסאן ח'אלדי

מועדונית חינוכית זה מיזם שנולד מתוך צורך שזיהו התלמידים לאחר תקופה מאתגרת של מלחמה. המלחמה הותירה תלמידים רבים עם פערים לימודיים, קשיים רגשיים ותחושת ריחוק חברתי. המיזם נועד ליצור מרחב של עידוד, תמיכה וצמיחה וחיבור אמיתי בתוך בית הספר.
המועדונית פועלת בשלושה מישורים מרכזיים: מתן תמיכה לימודית משמעותית על ידי תלמידים חזקים לחבריהם (אחד-על-אחד או בקבוצות, בעיקר לקראת בחינות ובגרויות); פיתוח אישי וחברתי המעמיק את תחושת השייכות ומחזק ביטחון עצמי באמצעות למידה משותפת מתוך בחירה; ומעורבות והובלה של התלמידים עצמם, שיוזמים סדנאות ופרויקטים חברתיים ואף מבצעים שיפורים בבית הספר.
לאורך השנה גויסו 15 תלמידים מכיתות ט' עד י"ב ששימשו הגרעין העיקרי. בזכות המיזם דווח על עלייה ברמת ההישגים, גיבוש חברתי משמעותי ובעיקר חיזוק תחושת המסוגלות והשייכות.
המועדונית ממשיכה לפעול ולהתרחב, ונתפסת כתרבות של אחריות ואמונה ביכולתם של התלמידים להוביל ולהפוך את בית הספר למקום שמגדל מנהיגים לעתיד.

מחלקת הנוער מעלות תרשיחא
רויטל יעקובוב, אמיתי רוזן, אריאל בניאמיני, זיו וקנין, בניה בלייך, אורי חיים אמסלם

מיזם "דור השינוי" קם לאחר תקופת המלחמה, כאשר בני הנוער חשו צורך משמעותי לחזק את תחושת השייכות, הערבות ההדדית והחוסן הקהילתי, לאור הירידה בקיום פעילויות חברתיות מאחדות ומקומות מפגש. המיזם נועד לחזק את הקשר בין בני הנוער והקהילה בעיר, ליצור קהילה מועצמת ומחוברת, ולאפשר לבני הנוער להוביל את הפעילויות במקום רק לצרוך אותן. במסגרת המיזם נערכו ערבי סליחות, שולחנות עגולים, אתגרי שטח וחידונים ברשת, ואף נאספו תרומות להקמת מרכז למידה לאחר המלחמה. ההצלחות העיקריות של המיזם הן במעורבות האמיתית של בני הנוער בתכנון ובביצוע הפעילויות, בשילוב של ערכים עם חוויה וחיבור לקהילה, וביצירת תחושת משמעות. התכנון להמשך הוא להעמיק את החיבור לבית הספר ולתנועות הנוער, להוסיף מערך הדרכה קבוע ולבנות מערכת מדידה שתעקוב אחר ההשפעה לאורך השנה.

מקיף ז', אשדוד
מור אוריאן, מור אביב

מיזם "פורצי שמיים" החל מצורך של נער אחד ששמו אריאל, שהתמודד עם אובדן אמו, עודף משקל והיעדר מסגרת תומכת. אוריאן ואביב החלו להתאמן איתו באופן פרטני. מתוך ההצלחה והשינוי המדהים שחווה אריאל, הם הבינו שיש כאן מודל שיכול לשנות חיים, וכך נולד המיזם.
המודל פשוט: בני נוער מגיעים פעם בשבוע לבתי ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים כדי להוציא אותם לפעילות גופנית מותאמת וחווייתית למשך שעה-שעתיים. פעילות זו מעניקה לחניכים מסגרת, הזדמנות לצאת מהבית, אפשרות ליצור קשרים חדשים, להתחזק פיזית וחברתית ולהרגיש שייכים לקבוצה שמאמינה בהם. המיזם גדל במהירות, וכיום יש בו כעשרים מתנדבים חדשים ועשרות חניכים הממתינים להצטרף.
אוריאן ואביב ממשיכים לגייס דור המשך של מדריכים חדשים בשיתוף תחום הנוער באשדוד.
מה שהחל כרצון לשמח ילד אחד הפך למסגרת המאפשרת לילדים רבים לפרוס כנפיים ולגלות שהם יכולים הרבה יותר ממה שחשבו. התנועה המשותפת משנה חיים עבור הילדים והמתנדבים.

תיכון מקיף ו', אשקלון
ליאם זרה

מיזם "מבט של חסד" נולד בעקבות נפילתו של שלו יצחק סגרון, אחיו של תלמיד משכבת י"ב, במלחמה בעזה. תלמידי השכבה חיפשו דרך משמעותית שתשקף את ערכיו של שלו: חסד, נתינה ואהבת אדם, ושתהיה מפעל חסד מתמשך המנציח את רוחו ומורשתו, ולא אירוע חד פעמי. המיזם נועד לספק מענה לצורך של ערבות הדדית ותמיכה קהילתית בשעת משבר, לחבר לערכי החסד היהודיים ולטפח זהות מוסרית-חברתית בקרב בני הנוער. התלמידים שוחחו עם אחיו של שלו ועם בני משפחתו כדי להכיר את הערכים שייצג. המיזם יצא לפועל לאורך שנת הלימודים, ובמסגרתו נערך בכל שבוע מעשה חסד שכלל, בין השאר, חלוקת ספרי תהילים ללוחמי צה"ל, שמחת חולים בבית החולים ברזילי, ליווי קשישים בבתי אבות, איסוף ציוד לחיילים ושתילת גינה קהילתית.

תיכון עתיד למדעים, לוד
פלג בן ארי

מערכת פל"א (פלטפורמה לניהול אקטיביזם) נוצרה מתוך רעיון להפוך את "החורים" במערכת השעות של תלמידים, הזמן החופשי בין השיעורים, מזמן מבוזבז לזמן של תרומה ומשמעות. הרעיון עלה כמענה לקושי של תלמידים נהדרים ובעלי רצון טוב למצוא זמן להתנדבות בשל עומס הלימודים, החוגים והמשימות בבית, אף על פי שמעורבות חברתית היא חלק מתעודת הבגרות. באמצעות מערכת פל"א, התלמידים יכולים להירשם להתנדבויות שונות בתוך בית הספר ומחוצה לו, כמו עזרה בבתי ספר אחרים, תמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים או עבודה בגינה הקהילתית. ההתנדבות מתנהלת באופן קבוע בתוך המערכת, כמעט כשיעור נוסף, אך מדובר למעשה ב"שיעור לחיים". תוצאות המיזם היו מעבר למצופה: התלמידים לא רק ביצעו את ההתנדבות, אלא גם מצאו תחביבים חדשים, חיזקו יכולות וגילו תחומי עניין חדשים, וחלקם אף המשיכו להתנדב באופן עצמאי מעבר למסגרת הפורמלית. בתוך שבועות ספורים בלבד החלו לפעול 26 קבוצות התנדבות שונות.
המערכת מוכיחה כי לא צריך לצאת רחוק כדי לחולל שינוי. לעיתים מספיקים רעיון, מעט ארגון והרבה רצון טוב כדי להפוך שעה חופשית לשעה משמעותית.

תיכון למדעים, קלנסווה
ראס מוחמד

מיזם "רצים לפסגה" נוצר כמענה לבעיית האלימות שהתבטאה בטרנד "טיק טוק", וזאת לאחר שתלמידים צילמו חלק מהשיחות האלימות. המטרה של המיזם היא ליצור זמן משמעותי ואיכותי עבור התלמידים, לצמצם את האלימות, לעודד שימוש מושכל ברשתות החברתיות, לטפח מצוינות ולחזק תחושת שיתוף. לשם כך יזמו מייסדי המיזם מרתון המתקיים בכל שנה במועד קבוע. במרתון משתתפים תלמידים, הורים ומורים, והוא יוצר חוויה חיובית ומשותפת, והתלמידים והקהילה מתרגשים לקראתו. פרסום המרתון מתבצע דרך רשתות חברתיות, פוסטרים ומודעות. החזון העתידי הוא להרחיב את המיזם למרתון אזורי.

כפר הנוער אשל הנשיא, מועצה אזורית מרחבים
נתיב ביתן, זיו אלון

המיזם "שווה להיות שווה", שהוקם על ידי נתיב ביתן ואלון זיו, תלמידי כיתה י"ב מאשל הנשיא, נועד לנפץ את "חומת הברזל" והחומה "הבלתי נראית אך מורגשת מאוד" שחצצו בין התיכון הכללי לבין בית הספר רוטמן לחינוך מיוחד באותו הכפר. מטרתם הייתה להפוך את סיסמת "החיים המשותפים" לפעולה אמיתית ולקדם קשרים חברתיים והכרה בכך שכלל התלמידים שווים, וכי לכולם, על אף הקשיים (כולל למורים), מגיעה "הזדמנות שווה להתמודד, להתגבר ולהצליח". כדי להגשים זאת, הם תכננו והובילו את "שבוע שווה להיות מגוונים", שבוע מפגשים שבו השתתפו כמאתיים תלמידים משני בתי הספר. הפעילויות, שכללו שיעורי הסברה, מעגלי שיח והכנת תוצרים משותפים, נחתמו בטקס חגיגי. השבוע זכה להצלחה וכבר מניב תוצאות בדמות יוזמות משותפות רבות. החזון העתידי של המייסדים הוא להרחיב את המודל לבתי ספר נוספים כדי להצמיח עידן שבו אין אדם שמגבילים אותו בשל קושי או מגבלה.

אולפנת בנ"ע צפירה, שדות דן
ניצן מרקס

מיזם "רוח שרה" נוצר בהשראת סבתא רבתא של היזמית, שרה פייגנבוים ז"ל. שרה היתה ניצולת שואה שאהבה את ארץ ישראל ואת עם ישראל, והתאפיינה באופטימיות, בשמחה ובאמונה יוצאת דופן. שרה תמיד דאגה לעזור לכולם ולהאיר מקומות חשוכים. מטרת המיזם היא להאיר ולהוסיף טוב במקומות שונים שבהם הדבר נדרש באמצעות אפייה ביתית והגשת עוגות ועוגיות בהמון אהבה. הפעילויות של המיזם כוללות הגעה למחלקות שיקום של פצועי צה"ל בבית החולים תל השומר, למחלקה אונקולוגית, למשפחות מילואים ולכיכר החטופים. לצורך הובלת המיזם הוקמה קבוצת ווטסאפ ייעודית ששמה "פרויקט שרה", שבה יש כ-80 חברים. הקבוצה היא מאגר של שותפים המעוניינים לסייע באפייה או בחלוקה.