דרכי הוראה - למידה

יישום תכנית הלימודים כהלכה מותנה במידה משמעותית בדרכי ההוראה ובהערכה. דרכי ההוראה נגזרות הן ממבנה הדעת, הן משיטות החקר המקובלות במחקר האקדמי והן מהצורך לנקוט אסטרטגיות מגוונות ההולמות את המטרות השונות של התכנית ואת השונות של התלמידים. 

על כן מומלץ לנקוט בשיטות הוראה רבות ומגוונות, ועל המורים להתאים את דרכי ההוראה והלמידה הן לרמת התלמידים (גיל, כישורים, יכולות אינטלקטואליות) והן לנושאים הנלמדים. זאת, מתוך הבנה כי לנושאים שונים ולתלמידים שונים מתאימות דרכי הוראה שונות. לשם טיפוח כושר הערכה, שיפוט ודיון בשאלות ערכיות, מתאימה המסגרת הקבוצתית או הכיתתית יותר משיטת הלימוד האינדיבידואלית. תפקיד המורים בתהליך ההוראה-למידה להנחות את תלמידיהם ולא להיות להם למקור ידע. 

להלן יובאו כמה המלצות לאסטרטגיות הוראה, למידה והערכה הנובעות מהגישה הקונסטרוקטיביסטית.

תפקידו של החינוך לעזור לתלמידים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם ולטפח לומד עצמאי, פעיל ומעורב בתהליכי הלמידה. דבר הבא לידי מימוש על ידי זימון מצבי למידה משמעותית בתוך הכיתות, כזו המחייבת שינוי בדרכי ה.ל.ה והמאפשרת לתלמיד לבחור, להרחיב ולהעמיק בתכנים הקרובים לעולמו ולתחום התעניינותו. בין אם לימוד בשיטת החקר והגילוי, בין אם במשחק תפקידים, משחק הדמיה, בעריכת משפט היסטורי וכן בדיון בכיתה.

הנחת היסוד של הלמידה בדרך החקר באה לידי ביטוי בהשתתפות פעילה של התלמיד, בשאילת שאלות וחיפוש דרכים תקפות לענות עליהן, תוך הפעלת חשיבה יצירתית, ביקורתית ורפלקטיבית אודות נושאי הלימוד; התמודדות עם בעיות מורכבות הכרוכות בבחירה ובקבלת החלטות באשר לבחירת נושאים, מקורות מידע;  איתור ואיסוף מידע ממקורות שונים; עיבוד וארגון הידע החדש והצגתו בצורה בהירה ומובנת.

למידה בדרך החקר תשולב בהיקפים שונים במהלך לימוד הנושאים השונים המוצעים בתכנית (ראו הצעות להלן בפירוט התכנים  בכיתות השונות).

השתתפותו ומעורבותו של התלמיד בשיח הלימודי המתנהל בכיתה והכולל בין היתר דיונים במליאה, בימות דיון, שיח סוקראטי וכדומה, מביאה אותו להפעיל מיומנויות חשיבה ברמות שונות כמו שאילת שאלות, הבאת ראיות ודוגמאות מנומקות, ניסוח טיעונים, הערכת רעיונות אישיים ושל עמיתים, זאת לצדן  של מיומנויות תקשורת בין אישיות הכוללות בין השאר הקשבה, ניהול משא ומתן, גילוי סבלנות וסובלנות לדברי אחרים. 

משחקי הדמיה יכולים לבוא לידי ביטוי ב"משחקי תפקידים" ובעריכת "משפט היסטורי", שבהם התלמיד נדרש לפתח מעורבות אישית וחשיבה מדמה כדי לחדור לרוח התקופה ההיסטורית, להיכנס לעורן של דמויות ובעלי תפקידים שאותם עליו לגלם או לייצג. דבר המסייע לו להכיר ולהבין את רוח התקופה, מחלוקות ואירועים מכוננים ודמויות מרכזיות שפעלו בה.

סיורים באתרים ובמוזיאונים היסטוריים מוסיפים ללמידה ממד ייחודי שאי אפשר להעבירו באמצעים אחרים. היציאה מהכיתה למקום ההתרחשות תורמת לחוויה רגשית ומביאה להכרת האירועים וההתרחשויות, והמפגש הבלתי אמצעי עם חפצים ומוצגים במוזיאון או בכל אתר אחר, המציגים את התרבות החומרית וממחישים את חיי היום יום של התקופה, חושפים את התלמידים לרוח התקופה, להיבטים גיאוגרפים וסביבתיים ותורמת להבנה עמוקה יותר של הנושא הנלמד.

משחקי הדמיה יכולים לבוא לידי ביטוי ב"משחקי תפקידים" ובעריכת "משפט היסטורי", שבהם התלמיד נדרש לפתח מעורבות אישית וחשיבה מדמה כדי לחדור לרוח התקופה ההיסטורית, להיכנס לעורן של דמויות ובעלי תפקידים שאותם עליו לגלם או לייצג. דבר המסייע לו להכיר ולהבין את רוח התקופה, מחלוקות ואירועים מכוננים ודמויות מרכזיות שפעלו בה.