ציר מוביל: השייכות המשפחתית כבסיס לזהות האישית
רעיון מרכזי: הסיפור האישי והמשפחתי משמש בסיס להבניית הזהות האישית, השייכות המשפחתית והחיבור לערכי המסורת והתרבות היהודית.
המשפחה, הזהות והמולדת: חיבור בלתי נפרד
הקשר למולדת טמון עמוק בסיפורה של כל משפחה, והוא מרכיב מהותי בעיצוב הזהות האישית והלאומית. דרך סיפורי הסבים והסבתות על הקשר לעם היהודי, סיפורי העלייה לארץ וההתיישבות, אנו לומדים על מסעה של משפחתנו ועל תרומתה לבניין הארץ. סיפורים אלו, כולל השתתפות בהקמת המדינה, הופכים את הנרטיב המשפחתי לחלק בלתי נפרד מסיפורו הרחב יותר של העם והמדינה.
החיבור למשפחה ולמולדת יוצר תחושת שייכות עמוקה. בית הוא לא רק מקום מגורים, אלא מרחב טעון בזיכרונות ורגשות, המעניק תחושת ביטחון וזהות. מולדת היא מעבר לפיסת אדמה – היא מרחב רגשי והיסטורי, המעצב את שורשינו. הבנת העבר המשפחתי והלאומי תורמת באופן נרחב לבניית הזהות האישית, ומחברת אותנו לעבר, להווה ולעתיד המשותף בארץ ישראל.
