מטרת-העל של לימוד המקצוע לטפח אצל הלומדים זיקה לארץ ישראל, לנופיה, לאתריה ולתולדותיה באמצעות לימוד בשטח ולימוד עיוני.
אנו מאמינים כי הלימוד בשטח מחזק את הקשר שבין התלמיד לבין ארצו ומאפשר פיתוח מיומנויות נוספות על אלו הנלמדות בכיתה. בשטח התלמידים מיישמים את מה שלמדו בכיתה ולומדים עוד נושאים חדשים שהשטח מְזַמֵן. ללמידה בשטח גם נדרשות מיומנויות ייחודיות כגון התמצאות, זיהוי בשטח של תופעה שנלמדה בדרך עיונית, לימוד תופעה חדשה בשטח, ניתוח פנורמה, ניתוח תרשים ארכאולוגי והפקת מידע מממצאים ארכֵאולוגיים בשטח ובתצוגה ארכֵאולוגית. כמו כן, בעת לימוד בשטח על הלומדים להיות פעילים מאחר שהמטרה היא למידה בדרך החקר והגילוי.
ממטרה זו נגזרות אפשרויות הערכה חלופיות:
אנו מאפשרים לבתי הספר ביחידות האזוריות (ההר המרכזי, נגב, צפון הארץ, מישור החוף) וביחידת ירושלים מראשיתה ועד התקופה הצלבנית – לשלב בחינת שטח לצד בחינה בית ספרית כתובה. אפשרות נוספת היא למבחן בית ספרי בלא בחינת שטח.
בעבודת החקר (יחידה 5) אנו מציעים כמה מסלולים: עבודת חקר במסלול מחקרי; עבודת חקר עם נושא על; שימור ושחזור של אתרים; חפירות ארכֵאולוגיות; עבודת חקר במסלול הדרכה.
היבחנות והערכה
חזרהחלופות בהערכה
מותאם לבעלי לקויות למידה
מבחני בגרות מותאמים בלימודי ארץ ישראל וארכֵאולוגיה
מותאם בלימודי ארץ ישראל
הוראות חדשות בדבר דרכי ההיבחנות לתלמידים בעלי זכאות למבחן מותאם אישית אשר על מחברת הבחינה שלהם מודבקת מדבקה מתאימה:
תלמידים אלו יוכלו לבחור שלא לענות על אחד משני הפרקים האלה:
פרק שני: שאלות קצרות או פרק רביעי: מושגים.
הניקוד לתלמידים אלו יחושב כך:
פרק א: שאלת נושא – 50 נקודות
וכל אחד מהפרקים האחרים 25 נקודות (סה"כ 50 נקודות)
סך הכול יענו על שלושה פרקים בלבד.
תלמידים המאובחנים דיס-גרפיים יוכלו להמשיך להימנע משאלות הקשורות למפות.
המורים אחראים לתדרך את התלמידים בהוראות המתאימות ולוודא את הבנתם.
בהצלחה בבחינות הבגרות.