הוראת לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מאפשרת כר נרחב לעיסוק בסוגיות ערכיות, מהותיות וקיומיות אשר חשובות לעולמם של התלמידים ותורמות לעיצוב זהותם האישית והלאומית. אנו מבקשים לשים דגש מיוחד על חינוך ערכי ולבסס ערכים של אהבת הארץ, חינוך לסובלנות, כיבוד המורשת והזהות התרבותית והכרת טובה למייסדי המדינה ולמפתחיה.
אנו ממליצים לבקר באתרי השטח במסגרת למידה חוץ כיתתית והחינוך הערכי לאהבת הארץ.
אנו מבקשים שערכים אלו יבואו לידי ביטוי בשלל ההערכות הבית ספריות ובהן: עבודות חקר, חפירות ארכאולוגיות, בחינות שטח ובחינות בכתב.
חינוך ערכי בלימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה: על ערכים ואהבת הארץ
חזרהשילוב המעורבות החברתית
השילוב בין למידה, חלופות בהערכה ומעורבות החברתית מעמיק את החינוך לערכים. שילוב זה יעשיר את תהליכי ההוראה-למידה, ייצור רצף רלוונטי בין חוויות התלמידים בשיעור בתחום הדעת לחוויותיהם במעורבות חברתית ויחזק בתוך כך את המשמעות הערכית של הלמידה.
החיבור בין לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ובין המעורבות החברתית יכול להיות דו-כיווני. אפשר בלמידה עיונית, וממנה לצאת ליישום מעשי במעורבות חברתית. אפשר גם לפעול בכיוון ההפוך ולבסס את הלמידה על התנסות מעשית. בכל מקרה, חשוב לכלול בתוכנית החינוכית גם זמן לשיח ערכי-רפלקטיבי עם התלמידים כדי לסייע להם לעבד את ההתנסות ולהפיק ממנה תובנות שיתרמו ללמידה שלהם ולרכישת מיומנויות תוך אישיות וחברתיות.
פרויקט חברתי מסכם לאחר למידת נושא: תלמידים יוזמים, בונים ומפעילים מרכז למידה לצעירים או מבוגרים מהם ומלמדים נושאים ותכנים שנלמדו בתחומי הדעת. דוגמאות: ירושלים, אימוץ אתרי הנצחה באזור המגורים אחרי לימוד על מלחמות ישראל או השתתפות בחפירות ארכאולוגיות.
במסגרת עבודה זו יתבקשו התלמידים לכתוב סיפור חיים על סמך ריאיון עם אנשים שהיו בסיס "מגש הכסף" להקמתה ולבניינה של המדינה בתחומי הביטחון, המחקר, החברה, ההתיישבות, הכלכלה, התרבות והפוליטיקה. לצד הריאיון, אנו מבקשים מחקר עומק על הנושא. הריאיון משלים את המחקר ושופך אור על זווית נוספת (גם אם לעיתים סובייקטיבית) בו.
אנו מבקשים לצלם את הריאיון ולהעבירו אלינו בתקליטור בצירוף העתק של העבודה. תעדו את המפגשים שבין התלמידים לבין המרואיינים והביעו הכרת טובה למייסדי המדינה ולמקימיה. אנו ממליצים למורים המקיימים מסלול זה לאפשר לתלמידים להציג את עבודתם בפני חבריהם בבית הספר או לקיים ערב הורים בנושא. לחלופין יוכלו להמשיך ולהתנדב ולכתוב סיפור חיים עם הדמות שאותה ריאיינו התלמידים במסגרת מעורבות חברתית בשיתוף עם רכזת המעורבות החברתית.
לתוכנית ההשכלה הכללית בלימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מוצעים ארבעה מסלולים הקשורים למקצוע והמאפשרים לתלמיד ראייה רב מערכתית.
בכל מסלול מוצגות כמה אפשרויות בחירה ללמידה, כל אחת מהן בהיקף של 30 שעות.
א. יחידות להשכלה כללית המבוססות על שילוב לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה עם תנ"ך – לטייל עם התנ"ך, 2 יחידות של 30 שעות כל אחת
ב. יחידות להשכלה כללית המבוססות על ארכאולוגיה: כדי לחזק את הלימוד והקשר לירושלים אנו מדגימים את הסוגיות בארכאולוגיה על העיר ירושלים, 3 יחידות של 30 שעות
ג. יחידות להשכלה כללית בנושא: ירושלים בעת החדשה – לרשותכם בחירה מתוך 4 יחידות של 30 שעות כל אחת.
ד. היסטוריה התיישבותית – פסיפס אתני בארץ ישראל, יחידה של 30 שעות
ה. ארכאולוגיה וחפירות ארכאולוגיות, יחידה של 30 שעות
על אחדות, אחידות ומה שביניהן: פיתוח ערכי סובלנות, כבוד והכרת האחר
הנושאים השונים – העולים במהלך הלימודים במקצוע בכלל ובמהלך לימוד שתי יחידות החובה בלימודי ירושלים בפרט – מזמנים לנו אפשרויות לעמוד על המגוון החברתי והתרבותי של המגזרים השונים הקיימים בתוך החברה היהודית והישראלית. עוד הם מאפשרים לנו ללמוד ולהכיר את הדתות הקיימות בארץ. ביחידות אלו נלמדים גם יסודות האסלאם והנצרות ויחסן של דתות אלו לארץ ולירושלים. בד בבד מקדמים הנושאים האלה אצל הלומדים פיתוח סובלנות, הקשבה והכלת האחר. אנו מעודדים סיורים מאתרי החובה בשכונות ובאתרים מרכזיים וחשובים לאחר, מתוך רצון להכיר ולהבין את חשיבותם ולפתח יחס של סובלנות כלפי המגוון הקיים בחברה היהודית וכלפי כל בני הדתות השונות הקיימות בחברה הישראלית.
השיעור המקוון מאפשר לנו ליצור שיעור משותף ושיח בין תלמידי המגמה ממגזרים ומאזורים שונים. בשנים האחרונות קיימנו שידורים של שיעורים סינכרוניים משותפים לכמה בתי ספר ממגזרים שונים. התגובות לשידורים אלו יצרו תחושת שייכות ושותפות בין המשתתפים בשיעור. לפיכך נמשיך לעודד שיעורים משותפים (בין סוגי אוכלוסיות שונות: בתי ספר ממלכתיים ובתי ספר ממלכתיים דתיים; בין אזורים שונים: בתי ספר מהמרכז עם בתי ספר מהדרום ועוד). כמו כן אנו ממליצים לקיים שיעורים מתוקשבים קהילתיים לתלמידים ולבני משפחותיהם העוסקים בסוגיות אקטואליות או מעניינות מיוחד.
פיתוח גישה דיאלוגית, בית מדרשית, בין הלומדים מתוך יכולת להכיר ולהוקיר ריבוי דעות: דיון בפולמוסים העוסקים בארכאולוגיה ובתולדותיה של ארץ ישראל לתקופותיה השונות. המחקר הארכאולוגי מאפשר לנו לעסוק בסוגיות המציגות פתרונות שונים לבעיות ארכאולוגיות ותקופתיות שונות. אנו מאפשרים לתלמידים להכיר את הסוגיות השונות (למשל הדעות השונות בדבר קיומו של הבית הראשון), להתמודד עם השאלות הנוצרות ולהכיר את התאוריות השונות ולעיתים גם המנוגדות. הדיון בכיתה בטקסטים השונים מאפשר לחזק את הפתיחות מחד גיסא ואת הביקורתיות מאידך גיסא. שכן, עלינו להכיר גם את הדעה המנוגדת לדעתנו ולדעת להתמודד עימה ולהתייחס אליה.
חינוך לערכי קיימות ולכבוד לארץ ולסביבה
תשתית הידע המוקנית לתלמידים בכיתה ובלימוד בשטח מאפשרת לטפח אצל התלמידים מודעות ואכפתיות. עוד היא מעוררת בהם קבלת אחריות ומעורבות במתרחש במרחב היישובי, ההיסטורי והטבעי ויצירת מחויבות ומעורבות פעילה. כחלק מתרומתם של התלמידים לחברה ויצירת כבוד ואחריות לסביבה ולארץ, אנו מבקשים מכלל המורים לשים לב להוראות הבאות (כפוף להנחיות ליציאה לשטח ואישור חדר מצב):
- ניקוי המסלולים והאתרים שבהם אתם מבקרים עם התלמידים
- אימוץ אתר סמוך לבית הספר (מומלץ לדאוג לניקיונו)
- השתתפות בחפירות ארכאולוגיות או שימור אתרים כחלק מעבודת החקר או כחלק מהלימוד ביחידות הנושאיות
ההשתתפות בחפירות ובשימור האתרים היא דרך רשות העתיקות.