קמץ א א – תמורות בהוראת ראשית הקריאה בישראל מתקופת היישוב ועד היום

המאמר מציג את התמורות והשינויים שחלו בהוראת הקריאה בישראל לאורך השנים. המחקר בחן 18 שיטות קריאה מחמש תקופות שונות מסוף המאה התשע עשרה ועד היום. בכל שיטה נבדקה הגישה המנחה להוראת הקריאה ונבחנו סוגי הטקסטים הנלמדים בה.

בכל אחת מהתקופות אופיינה אוכלוסיית התלמידים בעזרת שתי שאלות: מה הייתה על פי רוב השפה הדבורה של הילד בעת תהליך רכישת הקריאה, ומה היה הרקע האורייני הקודם של הילד, כלומר על איזו תשתית אוריינית תרבותית הוא גדל למן הלידה ועד הגיעו לכיתה א'.

מן המחקר עולה כי ההתמקדות בהוראת הצופן הייתה נוכחת בתקופות שבהן לא היה רוכש הקריאה דובר השפה העברית ולא הייתה מודעות מספקת לתפקידה המרכזי של השפה הדבורה והכתובה בהתערות בחברה ובתרבות. ההבנה שהוראת הצופן צריכה להיעשות לצד הבנת המשמעות, העשרת השפה ופיתוח הכשירויות האורייניות באה לידי ביטוי רק בחלק מהתקופות, והיא שלעיתים סייעה להצלחה של תהליך רכישת הקריאה. מבחינת תוכן הטקסטים אפשר לראות הבדלים בתכנים ובשפה בין התקופות השונות, והבדלים אלו משקפים את התרבות ואת מטרות הוראת הקריאה בכל תקופה.

בחינת השיטות בהקשר ההיסטורי והתרבותי חשובה כדי לסייע לעוסקים בהקניית ראשית הקריאה להבין את השיקולים העומדים בבסיס הבחירה בשיטת קריאה זו או אחרת ולהתאימה למציאות העכשווית.