שדה המחול עשיר בפעילויות ובשיעורי מחול מקצועיים ונהדרים מבית הספר היסודי ועד החטיבה העליונה.
כאן נשתף בפעילויות ובתוצרים נבחרים שיכולים להיות מודל לאחרים והועלו גם בעלון המקוון 'פרימחול'.
קרדיט לתמונה: אולפן למחול מטה אשר. צילום: איל הירש.
שדה המחול עשיר בפעילויות ובשיעורי מחול מקצועיים ונהדרים מבית הספר היסודי ועד החטיבה העליונה.
כאן נשתף בפעילויות ובתוצרים נבחרים שיכולים להיות מודל לאחרים והועלו גם בעלון המקוון 'פרימחול'.
קרדיט לתמונה: אולפן למחול מטה אשר. צילום: איל הירש.
אולפן למחול עמק המעיינות חוגג 60
מועצה אזורית עמק המעיינות נמצאת בצידה הצפון מזרחי של מדינת ישראל , גובלת במדינת ירדן. ביוני 2025 ציינו 60 שנים לפעילותו המחולית חינוכית של האולפן למחול שהוקם בשנת 1965 כחלק מחזון חינוכי תרבותי וצורך שעלה מהשטח. ציינו זאת בשני ערבים נוסטלגיים בצורת מופעים המספרים את סיפור האולפן דרך תמונות שנאספו וקטעי וידאו מן העבר שנשזרו בהם ו/או קיבלו תגובה - פרשנות מחולית. בערב השני אף קיימנו מפגש של בוגרות האולפן לדורותיו אליו הגיעו מנהלי העבר של האולפן ומורות . מפגש מרגש של נשים שחלקו זיכרונות וסיפורים מהסטודיו.
התפיסה החינוכית שמלווה את האולפן למחול לאורך השנים היא מתן אפשרות המימוש לכל אחת ואחד להגשים את החלום ולרקוד ובמקביל לייצר מסלול מצויינות עבור התלמידות המעוניינות בכך כדוגמת בחינות ה R.A.D, מגמת המחול ועבודות גמר במחול. בנוסף התקיימו לאורך השנים וגם כעת סדנאות העשרה, רפרטואר ויצירת שיתופי פעולה עם המרחב בו אנו פועלים (מחלקות המועצה למינהן, בתי ספר ויישובים).
בכל שנה כנס המחול לזכרו של יאיר שפירא ז"ל מתארח באולפן וזו זכות גדולה לארח ולהיות שותפים ליום חגיגי שכזה. פעולות אלה ונוספות מיצבו את האולפן למחול כמקום של חינוך למחול ועשייה תרבותית חינוכית חשובה לקהילות השונות בעמק וסביבתו.
האולפן למחול הוקם ע"י תמר ירדני יפה מקיבוץ מעוז חיים כאמור בשנת 1965 ובצוות המורות הראשון נמנו נועה אשכול, חיותה עז-גד ועלמה פרנקפורט. בהמשך הצטרפו אליהם דניס פרי, עדה אורני ונורית שטרן. בשנים הראשונות השיעורים התקיימו באולם אחד וככל שהצטרפו לאולפן תלמידות נוספות הצטרפו מורים נוספים ועד שנות ה-90 נבנו שלושה אולמות מחול נוספים. לאורך השנים האולפן הצמיח תלמידות שלימים הפכו למורות בעצמן וחזרו ללמד בו את הדורות הצעירים.
בשנת 1977 מונה עמוס יקיר ז"ל למנהלו השני של האולפן. בשנת 1982 מונה שאול גלעד למנהל האולפן למחול וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2007. בשנים 2007-2010 ניהלה את האולפן למחול ומוזיקה שלומית חפץ ובשנת 2010 החליפה דני פירדמן כמנהל אדמיניסטרטיבי והרכזת המקצועית הייתה אפרת לינצקי. משנת 2014 מנהלת את האולפן למחול רויטל בית און צור.
רויטל בית און צור, מנהלת אולפן למחול עמק המעיינות.
האולפן למחול מנשה חוגג 50 שנות תנועה
לפני חמישים שנה נולדה כאן תנועה חדשה. רעיון קטן שנבט מתוך אהבת המחול ומתוך הרצון לתת מקום לכל מי שהתנועה היא חלק בלתי-נפרד מנשימתו.
חלום של אישה אחת, עדה לויט ז״ל, הצית כאן את הניצוץ שממנו הכול צמח. היא האמינה שמחול הוא שפה, דרך לבטא רגש, לחלוק חוויה ולבנות קהילה. מתחילת דרכו נסללה בו דרך ייחודית שראתה במחול שפה: כלי לביטוי אישי וחברתי, דרך לשיפור היכולות הגופניות, לחידוד המודעות העצמית ולהרחבת הראייה התרבותית והאמנותית. כל זאת לצד תוכנית לימודים סדורה ומקצועית, שכללה שיעורי מחול קלאסי ומודרני, בדגש על תהליכי יצירה, עם טובי המורים שהגיעו ללמד באולפן, כולל מורים אורחים מחו"ל.
כניסתה של פיט אברהמי לניהול האולפן בשנת 2000 הביאה איתה רוח חדשה ושונה. היא העשירה את תכנית הלימודים בסגנונות נוספים, הרחיבה את אפשרויות הבחירה ויצרה גמישות לימודית, מה שמשך תלמידות ותלמידים רבים להצטרף לאולפן. האולפן תמיד היה בית חם לכל מי ששהה בו. רבים מתלמידי אותן שנים מספרים עד היום שהאולפן היה עבורם מקום לגדול בו, מקום שליווה אותם מהצעדים הראשונים על רצפת הסטודיו ועד לבגרות. חלקם הפכו לרקדנים מקצועיים, חלקם בחרו במסלולים אחרים, אך הזיכרון של האולפן נותר חלק עמוק מהם.
האולפן הוותיק הזה, שנוסד בשנת 1975, הפך לשם מוכר בעולם המחול והיה וממשיך להיות אחד המוסדות המקצועיים והמובילים בארץ. העקרונות שהנחו את האולפן מראשית דרכו עדיין מלווים אותו עד היום: האמונה במחול כשפה, אחריות חינוכית לצד מצוינות מקצועית, והרצון להעניק לכל תלמיד ותלמידה מקום להיות בו עצמם.
כיום האולפן למחול מנשה הוא בית גדול לקהילה שלמה של תנועה, ומנוהל על־ידי גינת קליד. כאן לומדים ילדים בגיל הגן, תלמידי יסודי, חטיבה, תיכון ומבוגרים. כל אחד מוצא את מקומו, בין אם הוא מחפש מסלול אישי, מסלול מקצועי או מסלול מצוינות. גם מגמת המחול של מנשה, בניהולה של טליה גרינפלד, מוצאת בו בית חם ומקיימת בו את שיעורי המחול ואת בחינות הבגרות. תכנית הלימודים באולפן מגוונת ועשירה. תחת קורת גג אחת ניתן למצוא בלט קלאסי, מחול מודרני ועכשווי, ג׳אז לירי, פלמנקו, היפ־הופ, ברייקדאנס, מחול ישראלי, קומפוזיציה ומחול יצירתי לגיל הצעיר.
צוות המורות והמורים נבחר בקפידה: ותיקים שמלווים את המקום במשך שנים לצד מורים חדשים שמביאים שפות תנועה עדכניות ורעננות. מעבר לשיעורים עצמם מתקיימת באולפן תכנית העשרה ייחודית. לאורך השנה נערכות סדנאות, מופעים, ומפגשים עם יוצרים וקבוצות מחול אחרות. התלמידים נחשפים לשדה המחול בארץ, משתתפים בכנסים ובפסטיבלים ארציים, ועולים לבמות שמרחיבות את החוויה שלהם כרקדנים.
באולפן פועלת להקת נוע, להקת מחול ייצוגית, בניהולן של נועה שילה ואורית שטראוך. הלהקה פועלת כלהקה רפרטוארית, עובדת עם מגוון כוריאוגרפים ורוכשת יצירות בשפות תנועתיות שונות. לצד כל אלה פועלות גם להקות מחולות מנשה, להקות מחול ישראלי עכשווי לילדים ולנערים בניהולה של רוני גלפרט.
לכבוד חגיגות היובל, זכה האולפן במתנה נדיבה ממשרד התרבות וראש המועצה, בראשותו של אילן שדה. המבנה הישן שופץ ושודרג אך המעטפת נשמרה וכך גם רוחו של המקום. בשנת 2024 הוכר המקום על ידי מנהל התרבות כמרכז מחול אחד מתוך שבעה מרכזי מחול בכל הארץ. מעמד זה מציב את בית המחול מנשה כעוגן תרבותי משמעותי, מוקד משיכה לסצנת המחול העכשווית בישראל, הפועל לקידום סצנת המחול עם דגש על יצירה עצמאית, פיתוח קהלים חדשים והנגשת עולם התנועה לכל אדם. בית המחול קם ביזמתם של אורית שטראוך, גיל קרר, נועה שילה וגינת קליד ונבנה על פי מודל חדשני וייחודי, המשקף היטב את החשיבות בהקמת מרכזי תרבות בפריפריה, בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות המקומית.
במסגרת חגיגות ה-50 שנה לאולפן התקיים במרכז פסטיבל מחול לראשונה, שכלל מגוון מופעי מחול לילדים ולמבוגרים במספר סטודיואים במקביל.
האולפן ימשיך להיות בית חם ומקצועי גם לדור הבא; ימשיך לטפח רקדנים ורקדניות שמגיעים לכאן מתוך אהבה פשוטה לתנועה; וימשיך לפתוח את שעריו בפני יוצרים, תוכניות ושפות חדשות כל זאת, בלי לאבד את החיבור לקהילה המקומית, את הפשטות, ואת הערכים שמלווים אותו מאז יומו הראשון.
גינת קליד, מנהלת אולפן מחול משנה.
האולפן למחול מטה אשר חוגג 60 שנה להיווסדו
מלחמת ה- 7 לאוקטובר השפיעה רבות על האולפן הוותיק הממוקם בגבול הצפון מערבי של מדינת ישראל. ישובים רבים של המועצה אזורית מטה אשר פונו והאוכלוסייה בשאר הישובים הצטמצמה. האולפן המשיך את פעילותו במקומות שונים ברחבי הארץ וכן בחדרים שהוסבו לחדרי מחול בישובים בדרום המועצה.
בינואר 2025 שב האולפן לביתו בקיבוץ געתון שבינתיים שופץ והותאם לעבודה במרחב הצפוני הלא שקט. שנת 2025 הייתה גם שנת ה-60 לאולפן שנוסד על ידי יהודית ארנון ז"ל ( כלת פרס ישראל ופרס יספ"א) בשנת 1965. הנהלת האולפן בשיתוף עם הנהלת המרכז הקהילתי ומחלקת התרבות של המועצה האזורית, עבדה במשך כל השנה על הפקת אירועים ייחודיים לציון חגיגות ה-60 שיסמלו גם את המעבר מתקופה חשוכה לזמנים טובים ומוארים יותר מלאי תקווה עם תום המלחמה בצפון . המועצה העניקה תקציב נדיב והתכנית נבנתה בתמיכה ובשיתוף רמי באר כוריאוגרף והמנהל האמנותי של להקת המחול הקיבוצית ועינב לוי מנהלת "הסדנא" – תכנית להכשרת רקדנים, שני גופים אותם יסדה ארנון לאחר הקמת האולפן על מנת ליצור בגעתון את כל שלבי הצמיחה מגן חובה ועד רקדן מקצועי.
חגיגות ה-60 כללו מספר אירועים:
הקמת תערוכה בניהולה של ד'' יונת רוטמן, רכזת המגמה, שכותרתה "החלום מעבר לחלון" שהציגה תכנים ואבני דרך משמעותיות בדרכו הארוכה של האולפן דרך תמונות סרטונים ומוצגים.
יום קהילה באולפן למחול, לתושבי המועצה שכלל מופעי מחול מגוונים רב גילאים סדנאות והפעלות.
וגולת הכותרת היו מופעי סוף שנה שנחגגו לאורך שלושה ימים עם תכנית אמנותית משתנה שלכל אחד מהם הוזמנו להופיע אורחים הקשורים לאולפן:
ערב מחווה ליהודית ארנון המייסדת, שכלל שחזורים ומחוות לריקודיה מבוצעים על ידי תלמידות האולפן, כאשר בין קטעי הריקוד מוקרנים סרטונים בהם ארנון מדברת את חזונה. התארחו בו תלמידי "הסדנא" עם עבודות רפרטואר של כוריאוגרפים ישראלים.
ערב שבו התארחו תלמידות עבר, ביניהן את הרקדנית, מורן מילר ("חדר" – ענבל פינטו) שהופיע בסולו מתוך היצירה "GEORGET” ( אייל דדון – להקת סול).
השיא היה ביום המופעים האחרון שבו התארחו רקדני להקת המחול הקיבוצית 2 בקטעים מתוך היצירה "אניME" בכוריאוגרפיה של לאה בסודו.
בתי הספר היסודיים וחטיבות הבינים של המועצה הגיעו לימי מחול שכללו סיור מודרך בתערוכה, סדנת מחול מעשית וצפייה במופע מותאם ומקצור של האולפן. זה היה סיום מרהיב ומשמח לשנים לא פשוטות שהעניק כוח ותקווה לתלמידי האולפן משפחותיהם וקהילת מטה אשר.
שרון הדס, מנהלת אולפן מחול מטה אשר.
ערב בוגרי בת דור לדורותיו
ב- 6 בנובמבר 2025, בית הספר למחול בת-דור באר שבע התמלא באנרגיה המוכרת והאהובה של בוגרים, רקדנים, מורים וחברים מכל הדורות. צחקנו, התחבקנו, העלנו סיפורים מהעבר ואת האווירה עטפה תחושת שייכות אחת גדולה. לשמוע איך בת-דור ממשיך ללוות כל אחד ואחת מכם זו התזכורת הכי יפה למה שנוצר כאן ונשאר לתמיד, לדעת שבכל דור, השורשים נטועים עמוק בלב, גם כשממשיכים הלאה.
את הערב כיבדו בנוכחותם מכובדים רבים ובראשם ראש העיר באר-שבע, רוביק דנילוביץ' אשר סיכם: "אתם מביאים כל כך הרבה כבוד וגאווה לבאר שבע, בארץ ובעולם מוסד חינוכי תרבותי ואומנותי שטיפח לאורך השנים דורות בחינוך בתרבות ובאמנות בארץ ישראל".
ספר היובל של בת דור באר שבע מספר את סיפור תקומתו של אחד ממוסדות האמנות הראשונים בדרום ישראל ומתאר את הדרך הערכית שהצליח להשביח את חייהם ואת תרבותם של בוגריו כחלק ממיזם ציוני להפרחת אמנות בנגב. סיפורו של בית הספר לאמנות המחול בת דור באר שבע הוא סיפורה של האמנות בישראל – מאבק מתמשך לשרוד עוד שנה ולהתקיים בצל אין-סוף מלחמות, מגפות, ותקציבים המופנים לכל תחום מלבד לאמנות. בית ספר שהצמיח עשרות רקדנים מובילים בישראל ובעולם, צמח, לבלב, והפך לפרח במדבר האמנות של שנות השבעים בדרום. בת דור לא רק המשיך לפעול ולהצמיח תרבות ומחול – ממנו צמחה גם אחת הלהקות הגדולות, המרשימות והמצליחות בישראל. אבל הקמע של בת דור הוא לא רק הלהקה – הם תלמידיו ובוגריו, והערכים שספגו והפכו לאבני דרך בחייהם.
ארץ פרץ, מנהל שיווק להקת המחול קמע.
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.