דלג אל

הצהרת נגישות

מלכים א' יח: עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?!

מלכים א' יח: עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?!

פרק י"ח עוסק בהחלטת ה' לבטל את הבצורת שהביא על השומרון, במפגש אחאב ואליהו ובמבחן האש על הר הכרמל. הפרק נפתח בדבר ה' לאליהו, המורה לו לצאת ממקום מסתורו ולהיפגש עם אחאב.

שלושה חלקים בפרק:

החלק הראשון (פס' ג'-ט"ז) - החלטת ה' בדבר הפסקת הבצורת:

אחאב קורא לעובדיהו, בכיר שריו ומנהל משק הבית שלו, כדי לחפש חציר לבהמות במקורות המים בשומרון. הם מחלקים את האזור לשני מסלולי חיפוש, וכל אחד הולך במסלול נפרד. עובדיהו פוגש בדרכו בנביא אליהו, וזה האחרון מצווהו ללכת לקרוא לאחאב. עובדיהו מזדעק נוכח צו זה מחשש כי אחאב יהרגהו, אך מתרצה לאחר שאליהו נשבע לו כי בכוונתו להיראות בפני אחאב.

החלק השני (פס' י"ז-מ')- המפגש בין אליהו לאחאב ומבחן האש בהר הכרמל:

אחאב פוגש את אליהו ומאשימו כי הוא עֹכֵר יִשְׂרָאֵל (לשיטתו של אחאב הבצורת הארוכה והקשה על הארץ באה בעטיו של אליהו). אליהו מצדו מאשים את אחאב כי הוא ובית אביו עוכרי ישראל, מאחר שהכניסו את העבודה הזרה (עבודת הבעל והאשרה) לישראל ובכך המיטו אסון דתי על העם אשר גרר את עונש הבצורת.
אליהו מצווה את אחאב לקבץ את ישראל ואת נביאי הבעל והאשרה למרגלות הר הכרמל, שם ייערך מבחן אמונה שיקבע סופית את זהותו של האל האמיתי: הבעל או ה'. אחאב עושה כדבריו.

בהר הכרמל פונה אליהו אל העם ואומר להם: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?" כלומר, עד מתי תמשיכו להימנע מלהחליט למי להטות אוזן קשבת- לנביאי ה' או לביאי הבעל, בדומה לציפור המדלגת מענף לענף בחוסר החלטיות (סעיפּים=ענפים), ויש המפרשים סעיפים כצורת הרבים של סעף=מחשבה. "אִם ה' הָאֱלֹהִים" ממשיך אליהו " לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו". אליהו בעצם מאשים את העם בסינקרטיזם- בעירוב פולחנים, שמתבטא בעבודת האלהים לצד עבודת האלילים.

העם לא עונה לאליהו, ולכן הוא מציע את מבחן האש כמבחן אמונה שיכריע מי האל האמיתי- ה' או הבעל.
נביאי הבעל נענים לאתגר. הם מכינים פר לקורבן ומתפללים לאל בעל: "עֲנֵנוּ", בקריאה שישלח אש אשר תאכל את הקרבן. הם ממשיכים לקרוא לאל בעל "מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם, אך "אֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה". בשעת הצהריים החל אליהו להתל בנביאי הבעל, כדי לחדד את כשלונם ואומר להם כי האל בעל לא עונה להם "כִּי שִׂיחַ וְכִי-שִׂיג לוֹ, וְכִי-דֶרֶךְ לוֹ; אוּלַי יָשֵׁן הוּא, וְיִקָץ". נביאי הבעל בשלם- ממשיכים לקרוא לאל בעל, מתגודדים ורוקדים ריקודים פולחניים סביב הפר, עד שעות הערב-אך "אֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב". הכתוב מדגיש פעם נוספת את אפסות הבעל.
או אז בונה אליהו מזבח מ-12 אבנים כמספר שבטי ישראל, חופר תעלה סביב המזבח, ומתקין את הפר לעולה. כדי להסיר כל חשד לפיו הכין אש מראש הוא אף מצווה לשפוך כדי מים על הפר על העצים וגם בתעלה. לאחר מכן הוא פותח בתפילה לה'.
אש ה' מיוחדת נופלת מיד מן השמים ומלחכת לא רק את הקורבן אלא גם את העצים, המים העפר והאבנים.
קהל הנוכחים נדהם ובחרדת קודש משתחווה בפני ה' ומכריז בפה מלא: "ה' הוּא הָאֱלֹהִים, ה' הוּא הָאֱלֹהִים".
אליהו מנצל את המומנטום ומצווה על העם לתפוש את נביאי הבעל. היענות העם הייתה מושלמת שנאמר: וַיִּתְפְּשׂוּם. אליהו מוריד את נביאי הבעל אל נחל קישון, הסמוך להר הכרמל, ושם טובח בהם. הטבח – חטא קנאותו של אליהו לה'.

החלק השלישי (פס' מ"א-מ"ו)- עוסק בסיומה של הבצורת: 

אליהו מצווה על אחאב לעלות אל הר הכרמל לאכול ולשתות. ביום זה הוכרזה כנראה תענית ציבור בגלל הבצורת, ואליהו מבשר בעצם לאחאב שהוא יכול לשבור את הצום נוכח הגשם הממשמש ובא.
בינתיים עולה אליהו אל הר הכרמל, שם הוא גוהר (משתטח) על האדמה בתפילה להרדת גשמים. הוא מצווה על נערו לעלות למקום גבוה יותר כדי לצפות אל עבר הים ולראות אם יש ענני גשם בשמים. הנער שב אל אליהו ואומר לו כי אינו רואה מאומה, אליהו מצווה עליו לשוב ולהביט שבע פעמיםנוספות. בפעם השביעית מודיע הנער הוא רואה "עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם". או אז מצוונ אליהו על אחאב שיאסור את מרכבתו וימהר לרדת מהר הכרמל על מנת שלא יעכבו הגשם. השמים מתקדרים בעננים ואחאב רוכב במרכבתו בגשם השוטף אל ארמונו אשר בעמק יזרעאל. באורח פלא אליהו הנביא משיג את הסוסים הדוהרים בריצה קלה.

הקשר בין פרק י"ז לפרק י"ח

המבנה המשולש של הפרק משקף קשר מבני בין פרק י"ח לפרק הקודם לו. פרק י"ז סלל למעשה את הקרקע לאירועים המתרחשים בפרק י"ח, והיווה שלב מכין להתרחשותם:
• בשלב המכין הסתתר אליהו בנחל כרית והעורבים צוו לכלכלו. בשלב המאוחר חיפש עובדיהו חציר בכל מעיינות המים והנחלים ואז פגש באליהו.
• בשלב המכין התגלה אליהו לאלמנה ודרש ממנה למלא את דרישותיו. בשלב המאוחר הוא התגלה למלך ולעם, ותבע מהם להאמין בה' לבדו.
• בשלב המכין נאבק אליהו על חייו של בן האלמנה ובעזרת ה' השיב לו את נפשו. בשלב המאוחר גהר אליהו על הארץ והחייה את העם והאדמה בעזרת הגשמים שירדו.


יוצא כי המפגש בין אחאב לאליהו הוביל לשלושה הישגים:
א. הפסקת הבצורת;
ב. הכרת העם והמלך בעליונות ה' ונביאיו על פני הבעל ונביאיו;
ג. הפסקת העימות בין הנביא והמלך ופינו מקום ליחס של כבוד הדדי ביניהם - המלך מציית לנביא, אוכל ושותה כדברו והנביא רץ לפני המלך.

שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים

כיתה
נושא מרכזי
{{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}
אחלה שיעור
הכנתם לכיתה שיעור
מקורי ומעניין?
אל תשמרו אותו לעצמכם.
שתפו אותנו!
המרחב הפדגוגי

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

מלכים ב' כד-כה: ממלכת יהודה גוססת
אירועי פרק כד במלכים ב מלכים  מסמלים את תחילת סופה של ממלכת יהודה, חורבן ירושלים ובית המקדש הראשון והיציאה לגלות בבל
מלכים א טז: מלכות עמרי ואחאב
אחאב- ממלכי ישראל החוטאים ביותר. מלכותו ממחישה את הקונפליקט המתמיד הקיים בין המלך לנביא: המלך מתיימר לשלוט כדרך כל המלכים במזרח הקדום אך הנביא מזכיר לו כי בה...
העשרה: מגילת רות
מגילת רות היא אחת מחמש מגילות, ונהוג לקרוא בה בחג השבועות.
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.