בראשית יא: מה החטא בבניית מגדל?!

סיפור מגדל בבל הוא סיפור קצר עם מסר גדול, בחינת "מעט המחזיק את המרובה". חלקו הראשון של הסיפור מתמקד במעשה האדם. חלקו השני מתמקד בתגובה האלוהית למעשה האדם. היחס בין שני החלקים הוא יחס ניגודי: בני האדם מבקשים לבנות מגדל, אך האל מביא להפסקת הבנייה; בני האדם מבקשים להישאר מאוחדים, אך ה' מפזרם על פני כל הארץ.

הסיפור עוסק בהתנגשות בין רצון האדם לרצון האל. מה פשר ההתנגדות של אלוהים? מדוע התנגד לבניית המגדל? לדעת חז"ל, בני האדם ביקשו בעצם למרוד באלוהים - להגיע לשמים ולתפוס את מקומו. בניית המגדל היתה למעשה הכרזת מלחמה של האנושות נגד האלוהות. פרשנות זו מבוססת על הביטוי "וראשו בשמים" המופיע בפרק. הסבר פרשני אחר מבוסס על הביטוי "פן נפוץ" המבטא את רצונם של בני האדם למנוע התפזרותם ופילוגם לעמים רבים. לפי פירוש זה המגדל הגבוה נועד לשמש מעין "מגדלור יבשתי"- אמצעי שימנע התפזרותה של האנושות. נשאלת השאלה: ומה פגם יש ברצון ליצור אחדות ולמנוע פילוג של האנושות? מדוע מתנגד האל לכך ופועל נחרצות למנוע התממשות הדבר? אומר הרשב"ם: "לפי שציוום הקב"ה פרו ורבו ומלאו את הארץ והם בחרו להם מקום אחד לשבת בו", כלומר לפי הרשב"ם עברו בוני המגדל על מצוות האל "פרו ורבו ומלאו את הארץ". זאת ועוד, חברה אחידה, מונוליטית והומוגנית, בה כולם חושבים ופועלים באותו אופן - היא חברה כוחנית ולא בריאה. חברה שמדכאת שונות ורב גוניות בקרבה מובילה לעריצות, ואת התוצאה הזאת ביקש אלוהים למנוע.