שמואל א' כח: שאול ובעלת האוב

המלכים ושרי הצבא בימי קדם נהגו לפני צאתם לקרב לשאול את דבר ה' מפי הנביא או הכהן בציפייה לברכת הדרך. שאול שאל מן הקל אל הכבד: תחילה פנה אל חולמי חלומות ומשלא נענה שאל באורים ותומים. שאלת חלום, שאלה באורים ותומים ופנייה לנביאים – כל אלו היו דרכים מקובלות וחוקיות שלפיהן ניסו לגלות את העתיד על פי רצון ה'. משנתקל שאול באי מענה, היה עליו להבין כי פירוש הדבר שהוא אינו רצוי לה' וכי ה' לא יהיה עמו במלחמה. ואולם שאול מיאן להבין את הרמז ומרצונו העז לשמוע את דבר הנביא החליט להעלות את שמואל באוב. העלאה באוב היא מדרכי הכישוף והקסם שאסרה התורה. דווקא שאול, שהשתדל להנהיג במלכותו את מצוות התורה והכרית את האובות מן הארץ, נתפס בחולשתו כשפנה לעזרתה של בעלת האוב, זאת עקב "הרוח הרעה" ששרתה עליו. פרק כ"ח המתאר את ערב צאתו של שאול לקרב ממנו לא שב, מתאר למעשה גם את השלב האחרון בהידרדרותו של שאול.