מלכים א' א-ב: עליית שלמה למלוכה

על ערש דווי קורא דוד המלך לבנו שלמה ומצווה עליו ציוויים שונים לגבי המשך חייו ומלכותו. צוואת דוד היא המעשה האחרון של דוד המלך המוזכר במקרא. לאחריו אנו מתבשרים על מות דוד.

הבקשות הראשונה והשנייה הן בעצם בקשות אישיות מדוד האב הגוסס,לשלמה הנער המתבגר:
א. היה חזק: "אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ",
ב. לך בדרך אביך, עבוד את ה' ושמור את מצוותיו: "וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְו‍ֹתָיו, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה". דוד מבטיח לשלמה שאם ינהג כך - ה' יחזק את מלכותו וישמור עליה.

עוד מצווה דוד על שלמה לנקום ביואב בן צרויה על רצח אבנר בן-נר ועמשא בן-יתר. דוד לא אומר לו במפורש להרוג את יואב, אך רומז על כך: "וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ, וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל". בציוויי זה יש מעבר לנקמה על הריגתם של אבנר ועמשא: דוד יודע היטב כי יואב הוא איש צבא חזק ומנוס וכי נוכחותו תהווה איום על מלכותו של שלמה הצעיר, וזו סיבה נוספת לכך לציווי לשלמה להוציא להורג את יואב.

רמיזה נוספת להוצאה להורג רומז דוד לשלמה לגבי שמעי בן גרא אשר קילל את דוד בזמן מרד אבשלום. אמנם דוד עצמו נשבע שלא יפגע בשמעי בן גרא, אך שבועה זו אינה חלה על שלמה בנו. משכך מצווה דוד את שלמה: "אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה, וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת-שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל".

לצד זאת מבקש דוד משלמה שלא שיגמול חסד עם בניו של ברזילי הגלעדי עבור החסד שעשה הוא עם דוד בעת מרד אבשלום: "וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה-חֶסֶד, וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ: כִּי-כֵן, קָרְבוּ אֵלַי, בְּבָרְחִי, מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיך". ברזילי הגלעדי סירב בזמנו לקבל תמורה מדוד עבור העזרה שהושיט לו, אך ביקשו כי יגמול לו טובה תחת טובה בכך שיעזור לבניו, ודוד מבקש משלמה לקיים בקשה זו.

ציווי נוסף מופיע בדברי הימים א, פרק כ"ב, פסוקים ז'-ט"ז :בניית בית המקדש. וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה: "בְּנִי, אֲנִי הָיָה עִם-לְבָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי. וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ, לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי... הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ, הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה, וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב: כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל-יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו... הוּא יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן וַאֲנִי לוֹ לְאָב; וַהֲכִינוֹתִי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם. עַתָּה בְנִי, יְהִי ה' עִמָּךְ, וְהִצְלַחְתָּ וּבָנִיתָ בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".

צוואת דוד היא צוואה שאמורה לגרום לשלמה להיות מלך טוב יותר: בוגר נפשית, שומר על דרכי ה' ומקפיד על דין וצדק.

סיפור הצוואה מופיע בפרק ב של ספר מלכים א ונוהגים להפטיר בו בפרשת "ויחי" העוסקת בברכות יעקב לבניו לפני מותו.