שמואל ב ה: כיבוש ירושלים
באילו נסיבות כבש דוד את ירושלים? מתי הוכנס הסיפור על כיבוש העיר לספר שמואל וכיצד הוא מוצג בדברי הימים? ומה עשה מסע סנחריב למעמדה של ירושלים בקרב העם?
כיבוש ירושלים
"וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר, לֹא תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה. וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן – הִיא עִיר דָּוִד. וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר, וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים שנאו (שְׂנוּאֵי) נֶפֶשׁ דָּוִד; עַל כֵּן יֹאמְרוּ, עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת. וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה, וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד; וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה. וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל; וַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ" (שמואל ב ה, ו-י).
המעשה הראשון של דוד אחרי משיחתו למלך על ישראל היה כיבוש ירושלים מידי היבוסי. מדוע כבש דוד את ירושלים ומתי סיפור כיבוש ירושלים הפך חשוב דיו כדי להכניסו אל ספר התנ"ך?
כיבוש ירושלים מובא פעמיים בתנ"ך בספר שמואל לעיל ובספר דברי הימים א, יא. הפִסקה בספר שמואל משובשת. דוד ואנשיו הולכים לכבוש את ירושלים ומנגד ישנם העיוורים והפיסחים, שנואי נפש דוד, שאיננו יודעים מה תפקידם, מדוע הם מאיימים על דוד וכיצד יוכלו למנוע ממנו לכבוש את העיר. לא ברור גם מהו הצינור המוזכר בסיפור ולמה התכוון דוד באומרו 'כל מכה יבוסי וְייגע בצינור'.
דוד רצה לייסד בירה חדשה שתהיה בירתן של יהודה וישראל גם יחד. הוא ביקש לאחד את שתיהן תחת כתר אחד. לשם כך בחר לייסד בירה חדשה. ירושלים שכנה בין יהודה וישראל ומכאן היה יתרונה. נוסף על כך לא הייתה שייכת לשבט כלשהו, כך שלא היה מי שיטען לבעלות עליה.
הבחירה בירושלים שירתה את האג'נדה של דוד – למלוך על ישראל ויהודה. דוד בחר בעיר שלא הייתה שייכת לשבט כלשהו והפך אותה לעיר 'פדרלית' השייכת למלך ולכל אחד במידה שווה. כלומר דוד הסתכן והקריב את הנוחות שלו למען איחוד הממלכה. לכיבוש ירושלים לא היה היבט דתי.
הזיקה בין הר המורִיה לירושלים מופיעה רק בדברי הימים, ספר מאוחר שנכתב בתקופת בית שני. ירושלים כלל אינה נזכרת בתורה ואינה בערים שקידשו אבות האומה. בפעם הראשונה מופיעה ירושלים בספר יהושע. לפי המחקר, הפכה ירושלים לעיר קדושה לאחר מסע סנחריב ליהודה בשנת 701 לפנה"ס. סנחריב מלך אשור ערך מסע באזור לדיכוי ההתקוממות נגדו של יהודה ומלכהּ חזקיהו ושל ערי הפלישתים. מסעו מתואר בספר מלכים, בישעיהו ובדברי הימים. סנחריב הרס את כל ערי יהודה הבצורות וגילה אוכלוסייה של יותר מ-200,000 יהודאים (ככתוב במנסרת סנחריב).
ואולם אף שסנחריב צר על ירושלים, לא הצליח להכניעה, והוא וצבאו שבו לאשור. כ-80 שנה לאחר מכן, עשה יאשיהו רפורמה של ריכוז פולחן בירושלים. מה בין מסע סנחריב לרפורמה של יאשיהו?
במסע סנחריב ירושלים לא נכבשה. העם האמין שירושלים חסינה מפני פגיעה ומוגנת בידי האל מאחר שבעיר מצוי בית ה', והוא לא ייתן שיפגעו בביתו. כלומר מסע סנחריב גרם לשינוי תודעתי מהותי. הרפורמה של יאשיהו הייתה תוצאה של שינוי תודעה מקיף שלפיו בית ה' נמצא בירושלים כי ה' הגן רק על ירושלים ולא על אף עיר אחרת. ולכן המקדש בירושלים הפך למקדש החשוב ביותר והיה שונה מהותית מכל מקדש אחר ביהודה.
הביטחון המוטעה בחסינותה של ירושלים הוביל את הנביא ירמיהו לנבא נבואות פורענות על המקדש. לדידו הקדושה בירושלים לא נבעה מקיום בית המקדש בתוכו, אלא מקיומה של חברה צודקת. רק התנהגות מוסרית של משפט וצדקה היא שתצדיק את המשך ישיבתם בירושלים – ולא היכל ה' ועבודות הפולחן סביבו. הוא ניבא שירושלים והמקדש שבתוכה ייחרבו בגלל שחיתות חברתית בדיוק כפי שנחרב המקדש בשילה. דבריו כמובן נחשבו לחילול ה' ולחילול המקדש. הצלתה של ירושלים מחורבן בעת מסע סנחריב חרתה בתודעת העם את מה שהיה קשה מאוד לעקור: ירושלים היא עירו של ה' וביתו של ה', ולכן לעולם לא תיפגע.
ההתנהגות השנויה במחלוקת של מלכי יהודה האחרונים, המרידות הנשנות וחוזרות באימפריה הבבלית נבעו בין השאר מתוך האמונה הבסיסית והתודעה הדתית העמוקה שירושלים מוגנת, שה' מגן עליה.
מתי הוכנס סיפור כיבוש ירושלים לספר שמואל?
ככל הנראה אחרי שנת 701 לפנה"ס. כל עוד כיבוש ירושלים היה עניין פוליטי, הוא לא באמת עניין את מחברי ספר שמואל. ולכן בשלבים הראשונים של עריכת הספר לא נכנס סיפור כיבוש ירושלים. רק כשהייתה העיר לקדושה מבחינה דתית, נוצרה מוטיבציה לספר על כיבושה של ירושלים. ככל הנראה שולב הסיפור לתוך ספר שמואל בתקופה מאוחרת שבה כבר לא נותרו סיפורים על כיבוש העיר, ומה שנותר בידי העורך היה סיפור משובש ובלתי מובן. עורכי ספר שמואל שילבו באין ברירה סיפור משובש לתוך הספר המתגבש. לו היה להם סיפור טוב יותר, נראה שהיו מכניסים אותו.
המקבילה לשמואל ב ה מופיעה בדברי הימים א, יא. שם התיאור פשוט יותר. בעל דברי הימים לקח את הפסקה משמואל ב וניקה אותה מכל שיבוש. הוא הוציא את המילים הלא מובנות (צינור, פיסחים) והשלים את משפט התנאי הקטוע. כך פישט את הגרסה הבעייתית המצויה בספר שמואל.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}
יחידות הוראה מתוקשבות
מנהיגות
תחומי דעת: היסטוריה ממלכתי, ספרות ממלכתי, קולנוע ותקשורת, תנ"ך ממלכתי, תרבות יהודית ישראלית
ביחידה זו נדון במושג מנהיגות. נעמוד על התכונות הנדרשות למנהיג כדי להשלים את שליחותו ונדון במניעים של מנהיג לפעול ולהוביל. כמו כן, נבחן את הרעיון שמנהיג מושפע מנסיבות התקופה ופועל לפיהן, אך גם מבטא את דרכו הייחודית.
אולי תתעניינו גם ב...
שמואל א' ב: חטאי בית עלי
העשרה - התמצאות בתנ"ך
שמואל א ט-יא: שלוש המלכות שאול
