שמואל א' כה: סיפור נבל הכרמלי
תהיות
פרק כ"ה בשמואל א' דן במשולש היחסים של דוד, נבל ואביגיל ומעלה שורה של שאלות: האם בקשתו של דוד מנבל מוצדקת? האם סירובו של נבל לבקשה מוצדק? ואם אכן טעה נבל בסירובו לדוד, האם מגיע לו עונש מוות כפי שמתכנן דוד? מה האינטרס האמִתי של אביגיל בפנייתה אל דוד?
השאלות האלה מעוררות את התחושה שמשהו לא כשר בסיפור ומובילות לשאלה המרכזית: מי הוא הנבל האמִתי בסיפור?
ההיצג לסיפור
בהצגת הדמויות הראשיות בסיפור בפסוקים ב'-ג' מתואר נבל איש עשיר מאוד "וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד" המתגורר בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל, שם כפי הנראה נמצאים עדריו. לאחר מכן מוצגות הדמויות בשמותיהן "וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל" ובתכונותיהן "וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר, וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כלבו (כָלִבִּי)"
שמו של נבל ותיאורו מסמנים אותו האיש הרע של הסיפור, ודברי אביגיל לאחר מכן (פסוק כ"ה) "כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא, נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ" ממשיכים את המגמה הזו. מידע זה גורם לקורא להניח הנחה מוקדמת מי הטוב ומי הרע בסיפור, עוד לפני שמגיע הגיבור השלישי דוד.
סיפור העלילה
בפסוק ד' מתחיל סיפור העלילה. דוד שכאמור בפסוק א' ירד "אֶל מִדְבַּר פָּארָן" שולח את עבדיו אל נבל, ומצווה עליהם לפנות אל נבל הגוזז את צאנו בכרמל, ולבקש ממנו בנימוס רב ובדברי שלום מקצת מהכיבוד. בקשתו של דוד אינה מפורשת. בדבריו הוא רומז לסיוע שהוא ואנשיו סייעו לרועי נבל, ומוסיף שסיוע זה אף ניתן להוכחה. אמנם אין הוא נוקב מפורשות במחיר, אבל מובן שהוא מצפה לתמורה בעד הסיוע. נבל מסרב לבקשתו של דוד, מדבר בחוסר כבוד ואומר שלא ייתן מהאוכל לאנשים שאינו מכיר. פנייתו המנומסת של דוד ותגובתו הבוטה של נבל מטים את הכף לטובת הדעה שאולי נבל הוא ה'נבל'.
דיון: האם בקשתו של דוד מוסרית?
כפי הנראה דוד ואנשיו הגנו על רכושם של בעלי המקנה מפני שודדים, ודוד ציפה לגמול הוגן בעבור הגנה זו. נוסף על כך, יש להניח שעקב בריחתו הייתה לדוד בעיה קשה לכלכל את אנשיו. יש הטוענים כי לדעת נבל, אין לדוד הצדקה לבקש ממנו גמול כלשהו, ודאי לא סמכות משפטית להרגו. יתרה מזו, גם אם דוד חושב שמגיע לו ליהנות מחגיגות הגז עולה שאלה מוסרית: האם הריגה היא תגובה ראויה לעוול בתחום הכספי אם אכן נעשה?
מצד אחד אפשר למצוא הצדקה לבקשת דוד כפי שהיא עולה מדבריו: דוד מצווה על נעריו-שליחיו לפתוח בברכות. הם מתבקשים לפנות בנימוס ולהדגיש שפניהם לשלום (שלוש פעמים): הם לא נקבו בסכום, לא איימו ולא רמזו לשום דבר לא הגון, אלא סיימו לדבר בשקט. הניסוח המנומס של בקשת דוד עומד בניגוד לתשובת נבל הגסה והמעליבה וכך אולי מציג את הבקשה לגיטימית.
מצד אחר, אפשר למצוא הוכחות שבקשתו של דוד אינה מוצדקת. יש בה איום וסחטנות ודרישה ל'דמי חסות'. מאיר שלו מראה במאמרו שדוד עובד לפי שיטת ה'פרוטקשן' הנהוגה בעולם הפשע. דוד שולח עשרה מאנשיו, מספר לא קטן של שליחים, כדי לבקש 'בקשה צנועה'. יש להניח שעם מספר כה רב של שליחים דוד מצפה לקבל מנבל כמות נכבדה של אוכל. נערי דוד פונים לנבל בפנייה מנומסת, אך למעשה אפשר שיש בה איום מרומז. אז מיהו הנבל בסיפור נבל הכרמלי?
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}
יחידות הוראה מתוקשבות
מנהיגות
תחומי דעת: היסטוריה ממלכתי, ספרות ממלכתי, קולנוע ותקשורת, תנ"ך ממלכתי, תרבות יהודית ישראלית
ביחידה זו נדון במושג מנהיגות. נעמוד על התכונות הנדרשות למנהיג כדי להשלים את שליחותו ונדון במניעים של מנהיג לפעול ולהוביל. כמו כן, נבחן את הרעיון שמנהיג מושפע מנסיבות התקופה ופועל לפיהן, אך גם מבטא את דרכו הייחודית.
אולי תתעניינו גם ב...
מלכים א' יט: מה לך פה אליהו?!
