מלכים א' ג: שלמה החכם באדם

בהתגלות ה' לשלמה בגבעון ביקש שלמה מה' חוכמת שיפוט "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע" (מלכים א, ג, 9). ה' נענה לבקשתו, לא לפני שהביע את שביעות רצונו מבחירת שלמה המעידה על חוכמתו עוד לפני שקיבל את מתת החוכמה האלוהית. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו, יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא-שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר, וְלֹא שָׁאַלְתָּ, נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ; וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין, לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט" (מלכים א, ג, 11). ה' העניק לשלמה "לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ" (מלכים א, ג, 12).

מייד לאחר ההתגלות מובא סיפור משפט שלמה. כיצד יכריע שלמה במשפט בלא ראיות ובלא עדים, משפט שבו התובעות טוענות כל אחת לאימהוּת על תינוק אחד? שלמה מכריע את הדין, הכרעה המלמדת הבנה עמוקה בנפש האדם, וכל ישראל נוכחים כי "חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ" (מלכים א, ג, 28). 

המְספר המקראי לא חוסך בסופרלטיבים בתיאור תכונתו הבולטת ביותר של שלמה החכם באדם ומגדירו "וַיֶּחְכַּם, מִכָּל-הָאָדָם" (מלכים א, ה, 11). הוא מספר לנו על המשלים שהמשיל ועל השירים ששורר "וַיְהִי שִׁירוֹ, חֲמִשָּׁה וָאָלֶף" (מלכים א, ה, 12).

הספרים שיר השירים ומשלי מיוחסים לשלמה. שלמה היה בקיא גם ברזי הבוטניקה "וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר" (מלכים א, ה, 13) והזואולוגיה "וַיְדַבֵּר עַל-הַבְּהֵמָה וְעַל-הָעוֹף, וְעַל-הָרֶמֶשׂ וְעַל-הַדָּגִים" (מלכים א, ג, 13). עד כדי כך היה חכם עד שחוכמתו נפוצה בין כל העמים "וַיָּבֹאוּ, מִכָּל-הָעַמִּים, לִשְׁמֹעַ, אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה" (מלכים א, ג, 14). בבאים הייתה מלכת שבא שעשתה דרך ארוכה כדי להיווכח בחוכמתו. לאחר שחדה את כל חידותיה ולאחר ששלמה הגיד לה ו"אֶת-כָּל-דְּבָרֶיהָ" עד כדי כך ש "לֹא-הָיָה דָבָר נֶעְלָם מִן-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ" נותרת מלכת שבא חסרת נשימה: "וַתֵּרֶא, מַלְכַּת-שְׁבָא, אֵת, כָּל-חָכְמַת שְׁלֹמֹה... וְלֹא-הָיָה בָהּ עוֹד, רוּחַ" (מלכים א, י, 5-4). "אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ, אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה, הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד, הַשֹּׁמְעִים אֶת-חָכְמָתֶךָ" (מלכים א, י, 8).

מעבר ל"חָכְמַת אֱלֹהִים ... לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" (מלכים א, ג, 28) העניק ה' לשלמה גם תבונה רבה ורוחב לב "כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" וגם חוכמה מדינית "וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם" (מלכים א, ה, 26). שלמה, החכם באדם!