דלג אל

טועמים מהטעמים - מיומנויות בתחום הדעת

טעמי המקרא מסמנים לקורא כיצד להגות את המילים והפסוקים

טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המופיעים בטקסט המקראי, מעל או מתחת למילה, ומסמנים לקורא את נגינת המילים, את צורת ההגייה ואת חלוקת המשפט. טעמי המקרא הם למעשה סימני פיסוק קדומים של העברית.

למה נועדו הטעמים?

הטעמים מורים על הלחן ונגינת המילים; הם מצביעים על מבנה הפסוק ומחלקים אותו לחלקיו ומציינים את הטעם במילה, כלומר, את דרך הגייתה במלעיל או במלרע. לטעמי המקרא גם תפקיד חשוב בהיבט הפרשני של הטקסט, וכבר בתלמוד ישנה התייחסות להיותם כלי לפירוש הכתוב ולהבנתו.

שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים

כיתה
נושא מרכזי
{{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}
אחלה שיעור
הכנתם לכיתה שיעור
מקורי ומעניין?
אל תשמרו אותו לעצמכם.
שתפו אותנו!
המרחב הפדגוגי

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

שמואל א' ב: חטאי בית עלי
עלי הכהן היה השופט האחרון ששפט את ישראל בימי שפוט השופטים. שני בניו, חופני ופנחס, מכונים בפרק "בני בליעל" - כינוי קשה מאד המבטא את חטאיהם הדתיים והמוסריים
מלכים ב' כה: צום גדליה
צוֹם גְּדַלְיָה (גְּדַלְיָהוּ) הוא אחד מארבעה צומות שנקבעו על חורבן בית המקדש. הצום נקבע לציון הירצחו של גדליה בן אחיקם והוא מצוין יום לאחר ראש השנה
העשרה - ט"ו בשבט בראי התורה: כי האדם עץ השדה
"כי האדם עץ השדה"- קווי דמיון רבים קיימים בין האדם ובין העץ.
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.