על פי מילון אבן-שושן, שוויון הוא ”דמיון גמור, היעדר כל הבדל, היות שווה בכל לאחר, מצב של שני גדלים שווים“. הוגנות, לעומת זאת, מוגדרת כ "מצב שבו אין קיפוח או אפליה, המצב הראוי והצודק" כך שמצב בו מתקיימת הוגנות משקף מצב בו יש מקום נרחב יותר לאינדיבידואל ולמאפייניו, ולאו דווקא "היעדר כל הבדל". כיום, חלוקה שווה של משאבים בעולם תחרותי ולא שוויוני אינה מספיקה להבטחת מצב של שוויון הזדמנות אמיתי.
על פי ההגדרה של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (2012, OECD) מטרתה המרכזית של תפיסת ההוגנות בחינוך היא להתמודד עם המציאות החינוכית והחברתית שבה הפערים בין התלמידים החזקים לחלשים מאמירים על רקע חברתי-כלכלי, אתני, מגדרי או אחר.
תפיסת ההוגנות בחינוך מקבלת ביטוי במצב שבו הנסיבות האישיות או החברתיות כגון מגדר, מוצא אתני או רקע משפחתי אינם מהווים עוד חסמים למימוש הפוטנציאל החינוכי של הפרט, ובמציאות שבה כל הפרטים במערכת החינוך נהנים מהאפשרות להקנות לעצמם מיומנויות בסיס להשתלבות מיטבית בחברה.
במערכות חינוך כגון אלו למרבית התלמידים יש הזדמנות לרכוש מיומנויות חינוכיות גבוהות ללא קשר לנסיבותיהם האישיות או למצבם הסוציו- אקונומי .באמצעות האיור מטה ניתן להסביר מהי הוגנות בחינוך על ידי שימוש במטאפורת "הילדים מאחורי הגדר": המציאות מייצרת פערים רבים ומשמעותיים ותפיסת ההוגנות מאפשרת לכל ילד את אשר הוא זקוק לו על מנת להגיע למצב שוויוני בעוד שחלוקה שווה של משאבים איננה מספיקה.
