הגיגית - משפט לתופעות חברתיות

מהי תופעת שוליים? כיצד היא מתפתחת וכיצד מעריכים אותה?

מטרות

• הכרת תופעות שוליים חברתיות והיכרות עם המנגנונים שהפכו אותן לתופעות שוליות
• תרגול קריאה והבנה של חומר עיוני רב במהירות
• חידוד יכולת הצגת הטיעונים והדיון הענייני
• עבודה בקבוצות וחלוקת עבודה בקבוצה
• תרגול הערכת טיעונים

מהלך התרגיל

1. חלוקה לקבוצות של 10-3 בכל קבוצה. כל קבוצה מקבלת נושא ותפקיד (הגנה, תביעה) כאשר השאלה הכללית היא: האם יש הצדקה לכך שהתופעה המדוברת היא תופעת שוליים?
2. כל קבוצה מקבלת אסופה של חומרים שעליה היא צריכה לעבור בזמן מוגבל מאוד ולהוציא ממנה את הטיעונים הטובים ביותר.
3. כל קבוצה מכינה אסטרטגיה וטיעונים למשפט.
4. נערך משפט דמה שבו לכל קבוצה יש זמן מוגבל להציג את טיעוניה. (ראו מסמך הנחיות מלאות לקבוצות השונות)
5. השופטים מביעים את דעתם ונערך דיון בהשתתפות כל הקבוצות על כל נושא.

דוגמאות:

• אומנות רחוב 
  
• מוזיקה מזרחית
  
• העלייה הרוסית 
  
• תכנון תבוני 

הערות למורה

• כדאי לבחור תופעות שוליים ממגוון תחומים (אומנות, מדעים, החברה הישראלית, תרבות וכדומה).
• כדאי לבחור נושאים שאינם "בוערים" מדי כדי שהטיעונים יהיו ענייניים ולא מתלהמים.
• יש להקפיד שהתלמידים, שלא כפי שהורגלו בדיבייט ובאירועים דומים, יימנעו מרטוריקה ויציגו טיעונים ענייניים בלבד.
• כדאי מאוד להקפיד על הזמנים שמוקצים לכל קבוצה.
• על השופטים לסכם את הדיון לאחר הנאומים של שני הצדדים על כל נושא.

התרגיל מתוך תוכנית "הגיגית" – קורס "תופעת שוליים", תשע"ד